האם ערכה צוואה בה קבעה שרכושה יעבור לאחד הילדים שסעד אותה בשנותיה האחרונות. התנגדות ילדיה האחרים נדחתה בהליך שחשף את התנהגותם המתעללת כלפיה
בפסק דין שהותר לפרסום לאחרונה דחתה השופטת עידית בן-דב ג'וליאן התנגדות לצוואה מ-2013 שהותירה אם לשלושה. המתנגדים הם שניים מילדיה, שהאם נישלה. את כל רכושה היא העבירה לבן השלישי. המתנגדים טענו שאחיהם הפעיל עליה השפעה בלתי הוגנת אך השופטת התרשמה כי הצוואה משקפת את רצון האם. היא כתבה כי מהעדויות עלה שהמתנגדים "שמו עיניהם על רכושה של אימם וניצלו את מצבה לשימוש בכספיה".
האם נפטרה ב-2016 כשהיא בת 81. בעלה, אביהם של הצדדים, נפטר ב-2011.
בצוואתה האחרונה, שנערכה ב-2013, הורישה המנוחה את כל רכושה לאחד מבניה, בכפוף לכך שיטפל בה בצורה טובה, ראויה ומכובדת. צוואה זו ביטלה צוואה מוקדמת מ-2005 בה ציוותה המנוחה את דירתה לבתה.
הבת הגישה התנגדות לצוואה המאוחרת, ואחיה הודיע שהוא מצטרף לעמדתה. לטענתה, לאחר פטירת אביה היא עברה לגור עם אימה ודאגה לצרכיה. בסוף שנת 2012 היא יצאה מבית האם ואחיה, מבקש קיום הצוואה, החל לבקר את האם בתדירות גדולה. בדיעבד התברר כי הוא החתים את האם על צוואה.
לטענתה, אחיה הפעיל על האם השפעה בלתי הוגנת, תוך שבודד אותה מיתר ילדיה, נכדיה וניניה וכן השתלט על התנהלותה הכלכלית וחשבון הבנק שלה. לדבריה נוצרה תלות בין אחיה לבין האם, שחששה שיפסיק לטפל בה ולכן חתמה על הצוואה.
הבת הוסיפה שהמנוחה הוחתמה על הצוואה כשהיא בת 78, חולה בגופה ובנפשה שלא יודעת קרוא וכתוב, וכי היא לא הייתה כשירה.
הבן שביקש את קיום הצוואה טען מנגד כי אימו העדיפה את הקשר הטוב שהיה לה איתו והיחס שקיבלה ממנו על פני הדרך הקשה שנהגה אחותו עם ההורים. לדבריו, אחותו ביזתה את ההורים והזניחה אותם בצורה קיצונית ואימו פחדה ממנה.
טיפל במסירות
השופטת עידית בן-דב ג'וליאן מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה שוכנעה כי הצוואה האחרונה משקפת את רצון האם.
היא קבעה שבמסמכים הרפואיים אין כל אינדיקציה להעדר כשרות של המנוחה לצוות במועד עריכת הצוואה ב-2013. זו גם מסקנת המומחה שמונה על ידי בית המשפט.
זאת ועוד, הנתבעים לא הוכיחו השפעה בלתי הוגנת. ניכר שהמנוחה היתה צלולה קוגניטיבית, הבינה היטב את מארג הנסיבות, מצבה והיחסים בין ילדיה ובמשפחה.
השופטת כתבה שמחומר הראיות עלה שהבן מבקש הקיום סייע רבות למנוחה לאחר עריכת הצוואה, טיפל בה היטב ובמסירות ודאג לצרכיה. עוד עלה שהמנוחה היתה בקשר עם אחרים ועם הסביבה ולא נותקה מהם.
כמו כן ציינה השופטת, שלפי העדויות הנתבעים הציבו למנוחה תנאים כספיים, כמו למשל שתיתן להם כספים לקייטנה של הילדים ולכיסוי מינוס בבנק - והמנוחה חששה מהם. כמו כן, הבת היתה משפילה את האם, התעללה בה מילולית וכינתה אותה בשמות גנאי.
"התרשמתי כי הנתבעת לא טיפלה במסירות בהורים, והתנתה את הטיפול באם בקבלת תשלום", כתבה השופטת והוסיפה כי הנתבעים היו רבים ביניהם מי ישתמש בכרטיס האשראי של האם.
לדברי השופטת, ניכר כי לאורך השנים רצונה של המנוחה, אשר היתה צלולה, להוריש את רכושה לילד אשר ידאג לטפל בה.
לפיכך היא קבעה שהמנוחה בחרה לצוות לתובע את הרכוש ללא השפעה בלתי הוגנת מצידו. הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 46,402 שקל והנתבע חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד איריס ווגסטף-גולן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יניב ערבה
עו"ד איתן רגב
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין