בתביעה נגד קופת חולים מאוחדת ובית החולים שערי צדק נטען כי שתיהן התרשלו כשעל אף נורות אזהרה שהעידו על שליה לא מתפקדת, לא ערכו מעקב צמוד אחרי היולדת ולא זיהו את מצוקת העוברית בזמן
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים מאוחדת ובית החולים שערי צדק. התובעים, ילדה כבת שנתיים והוריה, מתארים שרשרת מחדלים שהובילו ללידת הילדה עם שיתוק מוחין קשה. הם טוענים שקופת החולים התרשלה כשהתעלמה במהלך מעקב ההיריון מממצאים שהעידו על האטה בגדילת העוברית ומיעוט מי שפיר. ביחס לבית החולים נטען כי אף שמדובר בהיריון בסיכון גבוה עברו שעות ארוכות ויקרות עד לביצוע ניתוח קיסרי.
התביעה הוגשה באמצעות עו״ד סיוון לאונר ממשרד גוטמן-אמיר. התובעים, המשתייכים לקהילה החרדית, סיפרו כי הילדה היא בתם השלישית ויש להם שני ילדים נוספים בריאים.
הם סיפרו שבמסגרת בדיקות השגרה שביצעו במהלך ההיריון בקופת חולים מאוחדת, נערכה בדיקת אולטרסאונד בשבוע 33. בבדיקה נצפה פיגור של 3 שבועות בגדילת העוברית, כך שהיקף הבטן עמד על אחוזון 1.5, וכן מיעוט מי שפיר. עוד הם ציינו כי נייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה קובע שבמקרים אלה יש לעקוב מקרוב אחר העובר בתדירות של אחת לשבוע לפחות.
למרות זאת, הבדיקה הלא תקינה לא זכתה להתייחסות טכנאית האולטרסאונד מטעם קופת החולים והיא לא ציינה בפני ההורים שיש בעיה.
בנסיבות אלה האם הגיעה כעבור 4 שבועות לבדיקה נוספת. גם אז רופאת הנשים לא התייחסה לבדיקת האולטרסאונד החריגה, לא ביצעה בדיקה נוספת ולא תיעדה את כמות מי השפיר.
כעבור 9 ימים, כשהתובעת כבר בשבוע 39, הואילה הרופאה לעיין בתוצאות הבדיקה מהשבוע ה-33, והפנתה אותה בבהילות לבדיקת אולטרסאונד. בבדיקה זו כבר נצפה פיגור בגדילת כל איברי העוברית ולא רק בהיקף הבטן. עוד נצפה מיעוט מי שפיר. רופא הנשים הפנה את האם למיון.
האם הגיעה למיון יולדות בשערי צדק באותו היום. כחמש שעות לאחר מכן תיעדה אחת הרופאות כי קיים מיעוט קיצוני של מי שפיר וכי העוברית מתאימה לאחוזון 4 (פיגור קיצוני בגדילה).
למרות הנתונים המטרידים בית החולים לא פעל לחילוץ מיידי של העוברית והעביר את היולדת להמתנה של 10 שעות במחלקה.
במחלקה לא נערך מעקב מתבקש אחרי מצב העוברית, אף שמדובר בהיריון בסיכון. רק בשעות הערב, בחלוף יותר מ-20 שעות מהגעתה של האם למיון, הבחינה רופאה בדימום והתובעת הובהלה לניתוח קיסרי בהול.
התינוקת חולצה ללא נשימה וללא דופק כשהיא סובלת מתשניק סב לידתי ושרדה בעקבות החייאה.
עיכוב התפתחותי חמור
התובעים מתארים שכתוצאה מהמחדלים והכשלים של הנתבעות הקטינה סובלת כיום משיתוק מוחין קואדרפלגי קשה, עיכוב התפתחותי גלובלי חמור ופגיעה בתפקודי גזע המוח המתבטאת בהפרעה בבליעה, מציצה והנעת הלשון ובשל כך היא מוזנת באמצעות גסטרוטום.
בחוות דעת רפואית שהגישו התובעים צוין ביחס לאחריות קופת החולים כי לו היה מבוצע מעקב כנדרש ניתן היה לשקול ולהביא לחילוץ העוברית כבר משבוע 34 ולכל המאוחר בשבוע 36-38 להיריון, עוד טרם התדרדרות המצב לכדי תפקוד שלייתי ירוד מאוד שבא לידי ביטוי במיעוט מוחלט של מי השפיר.
ביחס לבית החולים נטען כי נתוני ההיריון עימם הגיעה האם למיון ענו על ההגדרה של הריון בסיכון גבוה, ולכן לאור שבוע ההיריון המתקדם היה על הצוות הרפואי לפעול לחילוץ מיידי של העוברית.
מבית החולים שערי צדק נמסר בתגובה: ״התביעה התקבלה השבוע בבית החולים ואנו לומדים את הטענות המועלות בה. אנו מחויבים לחסיון המטופלים ונגיב כמקובל בבית המשפט״.
מקופת חולים מאוחדת לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין