- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
״אפור ולא נושם״: הורים שבנם מת 34 שעות אחרי לידתו תובעים את סורוקה
בתביעה שהוגשה נגד שירותי בריאות כללית, בעלת בית החולים, נטען כי היה איחור רב בביצוע החייאה בתינוק שסבל מדום נשימה. חוות דעת שהגישו התובעים קובעת שהטיפול הרשלני הביא למותו הטראגי.
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעה של זוג הורים נגד שירותי בריאות כללית כמנהלת בית החולים סורוקה. ההורים טוענים שבנם נולד בריא אך סבל מיד לאחר לידתו מדום נשימה. הצוות גילה זאת באיחור קריטי והתעכב מאוד במתן הטיפול. ההורים סיפרו כי במשך 10 דקות תמימות שכב בנם בחדר לידה כשהוא לא נושם, ללא כל טיפול.
בתביעה, שהוגשה על ידי עוה״ד ענת גוטמן וג׳סיקה קורשייה ממשרד גוטמן-אמיר, סיפרו ההורים שבנם נולד בנובמבר 2017 בלידה רגילה לאחר היריון תקין. התינוק לא נזקק להתערבות רפואית מיד לאחר לידתו.
כעבור 10 דקות לאחר הלידה ההורים הבחינו בשינוי בגוון הצבע של התינוק ודיווחו לצוות הרפואי. המיילדת רשמה כי התינוק ״אפור ולא מגיב״. למרות שהתינוק סבל מדום נשימה ולא נשם, לא הוזעק רופא ילדים או כל רופא אחר ולא בוצעה אף פעולת החייאה במשך עשר דקות תמימות.
לדבריהם, בכל הזמן הזה התינוק שכב בחדר לידה אפור ולא נשם. בניגוד להיגיון ולשכל הישר הצוות הרפואי לא נקט ולו פעולה אחת כדי לסייע או לתת חמצן לתינוק. ״חובה היה על הנתבעת לבצע פעולות מצילות חיים עד להגעת הרופא ולכל הפחות היה מצופה להזרים לתינוק חמצן במסכה במקום להשאירו 10 דקות תמימות ללא כל טיפול״.
רק בדקה ה-20 לחייו נקרא רופא יילודים למקום. עם הגעתו הוא כבר תיאר ״תינוק כחול ללא נשימה״ ורק אז החלו מאמצי ההחייאה.
לטענת התובעים, מבחינת מערכת העצבים של התינוק, העיכוב בטיפול היה הרסני. כבר בדקות הראשונות לחייו נצפתה אצל בנם הפרעת קרישה קשה שכללה דימום ריאתי. באקו לב נראתה תמונה קשה של הלם לבבי ויתר לחץ דם בכלי הדם הריאתיים.
הם הדגישו כי האיחור הרב בטיפול והעיכוב בתחילת ההחייאה חשף את התינוק בתחילת חייו להיפוקסיה (תת חמצן בתאים), חמצת והפרעה בפינוי פחמן דו חמצני וצבירתו בדם שהובילו לדימום ריאתי ויתר לחץ דם ריאתי.
החלטות רשלניות
התובעים הוסיפו כי גם הנשמת התינוק במהלך השעות שלאחר לידתו נעשתה באופן רשלני. בין היתר, הצוות נמנע מלהשתמש בשיטת הנשמה שמתאימה לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי והפסיק טיפול שהתינוק הגיב אליו היטב.
החלטות רשלניות אלה חשפו את התינוק לחמצת חמורה במשך שעות רבות ולהלם לבבי. המצב המשיך ופגע בכל מערכות גופו עד למותו הטראגי בטרם עת, 34 שעות בלבד אחרי שנולד.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית שלפיה אלמלא העיכוב החמור בהחייאה ואילו נעשה שימוש מושכל בהנשמה מתאימה יותר ניתן היה למנוע את מותו של התינוק.
על פי כתב התביעה, רשלנות הנתבעת גרמה למותו של התינוק שהיה יכול לחיות חיים ארוכים ומאושרים. על הוריו נגזר לחיות עם המחשבות אודות האובדן הקשר והמחשבה הבלתי נסבלת כי חיי בנם יכלו להינצל אלמלא רשלנותה החמורה של הנתבעת.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
</a>
