ע"פ 11024/02 ראלב מנצור ואח' נ' מדינת ישראל
בית המשפט העליון קיבל ערעורם של נאשמים אשר הגישו בקשות לפיצוי ולתשלום הוצאות הגנתם, בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין, משזוכו מאשמת רצח ולאחר ששהו במעצר במשך כ- 3 שנים.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערים כי לא היה יסוד להאשמתם, אך מצא כי נתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות מתן פיצוי, שעיקרן טיב הזיכוי ונסיבותיהם האישיות של המערערים. לפיכך, נעתר בית-המשפט המחוזי חלקית לבקשות ופסק לכל אחד מן המערערים פיצוי בשיעור של 20% מהסכום המירבי הקבוע בתקנות סדר הדין. מכאן הערעור על גובה הפיצוי.
על מנת שתקום הזכות לפיצוי או שיפוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין, נדרש קיומה של אחת משתי עילות: היעדר יסוד להאשמה או נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
השופטת חיות קבעה כי המסקנה לפיה לא היה יסוד להאשמה, יכול שתוסק גם מקום שבו הייתה התרשלות בחקירה. לאור הפגמים הקשים שנמצאו בניהול החקירה, ביניהם צירוף העד העיקרי לצד חוקרי המשטרה בחדר החקירות, תוך השפעתו על העדים האחרים עד כדי הכתבת תוכן הודעותים, יש להגדיל את סכום הפיצוי שנפסק ולהעמידו על 80% מן הסכום המירבי הקבוע בתקנות הפיצויים, לכל אחד מן המערערים.
למדור משפט פלילי
ע"פ 11024/02 ראלב מנצור ואח' נ' מדינת ישראל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.