ויכוח בין שני עובדים הסתיים בפציעתו של אחד מהם. הפוגע הורשע בפלילים ונתבע יחד עם המעסיקה לשלם לנפגע פיצויים נזיקיים. בית המשפט שלל את אחריות המעסיקה והטיל את כל כולה על הפוגע.
בית משפט השלום בנצרת חייב עובד מפעל לשלם לחברו לעבודה כ-250 אלף שקל (כולל הוצאות משפט) לאחר שהורשע בתקיפתו באמצעות דיסק חיתוך. השופט דניאל קירס קבע כי הנתבע לא הוכיח את טענתו כי התובע נפל על הדיסק במהלך ויכוח – הסותרת את ממצאי ההליך הפלילי. לצד זאת, תביעת הנפגע לפיצויים גם מהמעסיקה שלו נדחתה לאחר שנקבע כי היא לא הייתה אמורה לצפות אלימות שכזו מצד עובדיה.
לפי כתב האישום שהוגש נגד העובד הפוגע – שהורשע בעבירת פציעה מזוינת לאחר שהודה במעשיו – בספטמבר 2013 התפתח בינו לבין חברו לעבודה ויכוח כיוון שזה לא הזיז חפץ מדרכו. בשלב מסוים הפוגע נטל דיסק חיתוך ופצע באמצעותו את חברו, שהובהל לבית החולים רמב"ם שבחיפה כשהוא מדמם. כתוצאה ממעשי הפוגע אגודלו של העובד נחתך ונגרמה לו הגבלת תנועה ופגיעה עצבית.
בתביעה הנזיקית שהגיש הנפגע כ-3 שנים לאחר מכן נגד המעסיקה והתוקף הוא טען כי עליהם לפצות אותו על נזקי התקיפה.
התובע טען כי המעסיקה אחראית משום שהייתה צריכה למנוע את האלימות ולשמור על בטיחותו. אחריותו של העובד-הנתבע הוכחה לטעמו בעצם הודאתו והרשעתו בהליך הפלילי.
העובד-הנתבע טען לעומת זאת כי אולץ להודות לאחר שעורך הדין שלו אמר לו שהעניין כבר סגור. לטענתו, כלל לא היה מדובר בתקיפה אלא בוויכוח הדדי שבמהלכו התובע נפל בטעות על דיסק החיתוך, כך שהפגיעה לא הייתה באשמתו.
המעסיקה טענה מצידה כי אין לה כל אחריות למקרה שכן לא הייתה יכולה למנוע את האירוע הפתאומי והלא צפוי.
אין אשם תורם
השופט קירס דחה את הטיעונים כנגד ממצאי ההליך הפלילי וקבע כי המסקנה כי הנתבע ביצע עוולת תקיפה כלפי התובע לא נסתרה.
השופט הפנה לעדותו של אחד העובדים שצפה באירוע ואישר את התקיפה מצד הנתבע. אותו עד אמנם ציין כי גם התובע נהג באלימות אך מעדותו – שתאמה את גרסת התובע – אין ספק כי הנתבע הוא זה שהחל באלימות.
טענת הנתבע לאשם תורם מצד התובע נדחתה אף היא. "משנדחתה גרסתו העובדתית של הנתבע, הוא אינו רשאי לטעון טענה עובדתית סותרת לפיה כן פצע את התובע עם המסור וליהנות מטענת אשם תורם המתחברת אליה, לפיה אמנם הוא פצע את התובע עם המסור אום התובע נושא בחלק מהאחריות בגין כך".
מכל מקום, מאחר שלא הוכח כי התובע הוא שיזם את האלימות הפיזית נפסק כי אין סיבה להטיל עליו אשם תורם.
לצד זאת השופט לא מצא עילה להטיל אחריות על המעסיקה – שלא הייתה אמורה לצפות שעובד שלה יתקוף באלימות עובד אחר באמצעות מסור. לא מדובר באירוע שהתרחש על רקע העבודה או התבצע כחלק ממנה, אלא נבע מטעמים אישיים של הנתבע – שנעלב ממעשי התובע.
לפיכך, התביעה נגד המעסיקה נדחתה והאחריות הוטלה כולה על הנתבע, שחויב לשלם לתובע פיצויים על הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל ועזרת הזולת בסכום של 200,844 שקלים (בקיזוז תגמולים ביטוח לאומי והפיצויים בהליך הפלילי) בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 50,705 שקלים.
עו"ד רשאד סלים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין