תלונתך הכוזבת תטופל בהתאם, תודה

מאת: עו"ד ניר יסלוביץ

תלונה כוזבת הפכה להיות כלי שרת בידי מי שמחפשים נקמה, אולם יש לה מחיר: ה"עבריין" החף מפשע משלם בשמו הטוב, המערכת משלמת בזמן יקר ומשאבי כח אדם והמתלונן ישלם בריצוי זמן בכלא. עו"ד ניר יסלוביץ מסביר מה עושים במקרה של תלונה כוזבת.

תופעת הגשת התלונות הכוזבות על ידי מי שמעוניינים לנקום במאן דהוא מכל סיבה שהיא או להכפיש או להכתים את שמו הטוב, הפכה למכת מדינה. הסטטיסטיקה האחרונה מראה, כי יותר מ-65% מהתלונות המוגשות בגין אלימות במשפחה נסגרות בלא כלום ומתבררות כתלונות כוזבות.

הגשת תלונה כוזבת עלולה לגרום נזק רב לאדם שכנגדו מוגשת התלונה והיא אף מהווה עבירה פלילית בפני עצמה. אדם, המוסר לשוטר "מידע" על עבירה, כשהוא יודע שהיא כוזבת, דינו מאסר שלוש שנים, ואם העבירה, כביכול, היא פשע - דינו מאסר חמש שנים.

שמונה חודשי מאסר בפועל נגזרו על אישה, שהגישה שלוש תלונות כוזבות נגד בעלה לשעבר, בהן האשימה אותו בביצוע מעשים מגונים בכוח ובאיומים (ת"פ 2820-02-10). בתי המשפט מכירים בכך, שתלונת שווא, שגרמה לנזק בלתי מידתי לאדם חף מפשע והובילה להליכי חקירה מיותרים ואולי אף פוגעניים, היא ברת עונשין וגם ברת פיצוי.

ההגנות המשפטיות

האם הגשת תלונה כוזבת במשטרה יכולה להיות בסיס לתביעת לשון הרע? הדבר תלוי באם המתלונן פעל בתום לב או מתוך יצר נקמנות. למתלוננים בתום לב מקנה חוק איסור לשון הרע הגנה מפני תביעה, אך המתלוננים הנקמניים לא יוכלו להשתמש בהגנת תום הלב והנפגע יוכל להגיש נגדם תביעה כספית לפיצויים.

כאשר עולה החשש מפני תלונה כוזבת שעתידה להיות מוגשת כנגד מאן דהוא, כדאי שינקוט בכמה צעדים מקדימים, שיסייעו בידו בהמשך: הצעד הראשון הוא להקליט את המתלונן בזמן אמת ובטרם פנה למשטרה, כך תהיה ראיה מפריכה, שתשמש בעתיד גם בבית המשפט. צעד נוסף הוא לרכז את כל פיסות המידע - מסרונים, מכתבים, תמונות, תיעוד רפואי - התומכות באמת, על מנת שהמשטרה תוכל להתרשם כי התלונה כוזבת.

וכמובן, לצד כל אלה, כדאי גם לשמור על שלוות נפש ולהימנע מלחץ מיותר, שיש בו כדי ליצור רושם מוטעה אצל חוקרי המשטרה לגבי צדקת ה"חשוד". מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עוד בטרם החקירה, עת התבררה הגשת התלונה הכוזבת. על אף שרבים נוטים להתמודד לבד מצבים כגון אלה, הרי שמרגע הגשת התלונה ועד לתום ההליכים יש משמעות נרחבת לכל פעולה שינקוט החשוד לכאורה.

על אף שבתי המשפט מתייחסים בכובד ראש לתלונות שווא, הרי שעדיין אין הרתעה מספקת כנגד המתלוננים. במציאות, רשויות האכיפה מתמודדות עם אינספור תלונות ועליהן לבדוק האם מדובר בתלונת שווא או אמת. מעניין לחשוב על חוק, שיטיל על המעליל את אותו עונש שהיה מוטל על קורבנו, לו היה נמצא אשם בעבירה שיוחסה לו. בנוסף, יש לחייב את המעליל לפצות את הקורבן והמדינה בפיצוי כספי משמעותי, ללא צורך בהתדיינות משפטית נוספת. ענישה זו עשויה להוביל לירידה תלולה בתלונות השווא, תוך הסרת עול עצום של טיפול בתלונות סרק.

ומילה לסיכום: גם אם הוגשה תלונה כוזבת וגם אם הנזק כבר נעשה, יש מה לעשות: כל אדם שנפגע או שרואה עצמו כעלול להיפגע מהגשת תלונה כוזבת, יכול להגיש תלונה נגדית למשטרת ישראל. בד בבד, כדאי לשקול גם הגשת תביעה אזרחית לפיצויים.

• הכותב הוא עו"ד העוסק במשפט פלילי ובבקשות למשפטים חוזרים.
• המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

למדור: נזיקין

אתר המשפט הישראלי פסקדין

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.