תושבת העיר שמאסה ברעש הבוקע מחצר בית הכנסת הצמוד לביתה, ביקשה מבית המשפט לחייב את העירייה להרוס מבנים לא חוקיים שמתקיימים בהם אירועים המוניים. לפני כשבוע בקשתה התקבלה לאחר שנמתחה ביקורת על אזלת ידה של העירייה.
לפני כשלוש שנים התלוננה תושבת העיר רחובות בפני העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, על כך שקבוצת אנשים השתלטה על ניהול בית הכנסת "היכל יהודה" הגובל בביתה, ובנתה בו שני מבנים וסככה גדולה ללא היתר.
היא טענה כי במבנים נערכים אירועים בשעות הלילה ובשבתות, שהפכו את בית הכנסת למקום מפגש רועש ומטריד לאורך כל ימות השבוע.
לייעוץ בתחום:
עו"ד תכנון ובנייה
ניסיונות העירייה והוועדה המקומית להתחקות אחר האחראים לבנייה הנוכחים לא צלחו, ומלבד ניתוק חשמל זמני, לא ננקטו על-ידן פעולות למיגור הרעש והבנייה הלא חוקית.
האישה ניסתה לפנות לפיכך לעזרת רשות מקרקעי ישראל– בעלת הקרקע – אך זו הבהירה לה שהטיפול בנושא עלול לארוך מספר שנים. בלית ברירה, בשנה שעברה עתרה האישה לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז על מנת שיורה על הריסת המבנים.
העותרת טענה כי יש לראות בבית הכנסת אחראי לבנייה והשימוש האסורים, והתלוננה על אזלת ידן של הרשויות, שאינן עושות דבר בכדי לפעול להריסת המבנים, אף שדיני התכנון והבנייה מעניקים להן סמכויות נרחבות בנושא.
בית הכנסת דרש מנגד לדחות את העתירה, בטענה שמדובר במבנים שהוקמו לפני עשרות שנים, והוא מתכוון להכשיר אותם (אם כי לא חשף מי עומד מאחורי בנייתם). בכל מקרה, נטען, כי למעט פעמים בודדות שנערכו בהם אירועי ברית מילה, המבנים משמשים לתפילה ולימוד תורה בלבד.
העירייה והוועדה המקומית ביקשו לדחות את העתירה, בטענה שעשו כל שביכולתן על מנת להביא להפסקת השימוש במבנים. לטענתן, חוסר הוודאות לגבי זהותו של מבצע עבירות הבנייה העמיד בפניהן קשיים לא מבוטלים המקשים על פעילות אפקטיבית.
לא נעשה דבר
השופט צבי דותן הבהיר כי אין מחלוקת ששני החדרים והסככה נבנו ללא היתר, וציין לטובה את פעילותה הנמרצת של העותרת שנקטה בכל הליך אפשרי לפני שפנתה לבית המשפט.
לעומתה, השופט מצא שלמעט מספר פעולות זניחות ולא אפקטיביות כמו מכתבי התראה וניתוק חשמל, העירייה והוועדה המקומית לא עשו דבר וכשלו במילוי חובתן לאכוף את דיני התכנון והבנייה בעיר.
רשויות אינן יכולות להתנער מאכיפת החוק, הבהיר השופט וקבע כי עליהן לפעול להריסת המבנים והסככה במהרה.
מכאן עבר השופט לבית הכנסת וקבע כי נראה שהוא משחק ב"מחבואים" כדי להסתיר את זהות האחראים לבנייה. אלא שהחוק מאפשר לרשויות לנקוט נגדו הליכים גם כך, בהיותו הגוף שמחזיק ומשתמש במבנים הלא חוקיים בפועל.
בסיכומו של עניין העתירה התקבלה. העירייה והוועדה המקומית צוו להרוס את המבנים הלא חוקיים ולשלם לעותרת 6,500 שקל עבור שכ"ט עו"ד. בית הכנסת חויב בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד אריאל וינדר, עו"ד יהודה יוד
- ב"כ המשיבים: עו"ד איילת צור, עו"ד לוטן לסקי, עו"ד אשר רוטבאום, עו"ד הדר גבאי
* עורך דין אורן פרג' בנימין עוסק בדיני מקרקעין ובדיני תכנון ובנייה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין