תבעה מזונות בניגוד להסכם גירושין – אחיה ישלמו את הסכום לבעל

בהסכם נקבע כי מזונות הילדים יחושבו מראש ויופחתו מחלקו של הבעל בדירה המשותפת, ואחיה של האישה חתמו עליו כערבים. כשהיא תבעה מזונות בית המשפט אכף את התחייבותם

לפני כשנה נחתם הסכם גירושין בין בני זוג, הורים לשלושה. הוסכם כי סכום המזונות יהוון ויופחת מחלקו של האב בדירה המשותפת כך שזו תעבור לבעלות האם תמורת 285,000 שקל בלבד. אחיה של האם חתמו על ההסכם כערבים. חודשיים בלבד לאחר מכן האם טענה שההסכם נחתם באילוץ ותבעה מזונות של 14,000 שקל לחודש. בית המשפט אכף את התחייבות האחים וקבע שהתנהלות האם והאחים חסרת תום לב.

לבני הזוג לשעבר שלושה ילדים בני 3,9 ו-12. בדצמבר 2019 התייצבו האם, האב ואחיה של האם לדיון בבקשה לאישור הסכם גירושין. בהסכם נקבע כי תשלומי המזונות והמדור העתידיים יהוונו וייפרעו על ידי האב במלואם במעמד הגט, על מנת לאפשר לאישה להשלים את רכישת חלקו בדירה. 

לפי ההסכם, לאחר קיזוז סכום המזונות המהוון הבעל יעביר לאישה את כל זכויותיו בדירת מגורים, כנגד תשלום של 285,000 שקל בלבד. 

בכתב הערבות התחייבו אחיה של האם כי ישפו את האב בגין כל סכום מזונות בו יחוייב מכוח תביעה שתגיש נגדו האם.  

כחודשיים בלבד לאחר אישור ההסכם הגישה האם תביעת מזונות בשם שלושת הקטינים. היא טענה כי לנוכח גילאי הקטינים סכום המזונות והמדור המהוון הוא מקפח. זאת, במיוחד לאור זמני השהות המועטים שנקבעו לילדים במחיצת האב והצרכים המוגברים של שניים מהם.

לדבריה, חתמה על הסכם הגירושין באילוץ, נוכח התנהלותו הרגשית של האב כלפיה וכלפי הקטינים, מתוך מטרה להגן על עליהם.

היא טענה כי על האב לשלם בגין מזונות הילדים סך של 11,260 שקל לחודש בתוספת 3,308 שקל עבור מדור.

האב מצידו הדגיש כי הסכם הגירושין נערך לרווחת הקטינים, תוך וויתורים כלכליים רבים מצדו כלפי האם. לדבריו, על האם להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את בחינתם המחודשת של המזונות. 

במקביל הגיש האב הודעת צד שלישי נגד אחיה של האם ודרש כי ישפו אותו בגין כל סכום בו יחויב. 

האחים טענו כי לפי הפסיקה הסכמי שיפוי בעניין מזונות ילדים בטלים מאחר שהם נוגדים את תקנת הציבור. 

חוסר תום לב קיצוני

השופטת נלי רוסמן גליס מבית המשפט למשפחה בתל אביב קבעה כי הסכום החודשי אותו על האב לשלם בגין מזונות ומדור כל אחד מהילדים הוא 2,000 שקל בחודש. היא הבהירה שאין בפניה נתונים מה מתוך סכום זה הוא כבר שילם במסגרת הסכם הגירושין. 

עוד כתבה השופטת כי לא נראה שהאם חתמה על ההסכם מתוך לחץ ומצוקה. בנוסף, האם לא הוכיחה שהסכם הגירושין ״מקפח״.

השופטת הבהירה שחתימת האחים כערבים מהווה התחייבות עצמאית ונפרדת שלהם מול התובע ואינה תלויה במערכת החוזית בינו לבין האם. 

מעבר לכך קבעה השופטת כי התחייבות האם והאחים אינה נוגדת את תקנת הציבור שכן לא הוכח שההסכם מקפח או עלול לפגוע ביכולתה של האם לפרנס את הקטינים. 

השופטת ציינה בהקשרה זה כי התנהלות האם והאחים שחתמו על ההסכם והערבות כדי לסייע לאם להעביר את הדירה על שמה, ולאחר מכן נסוגו מהתחייבויותיהם מהווה חוסר תום לב קיצוני ושימוש לרעה בהליכי משפט. 

בסופו של דבר קבעה השופטת כי אם מי מהצדדים או מהילדים ינקטו בהליכים לשם קביעת ההפרש בין הסכום ששילם האב במסגרת ההסכם אל מול דמי המזונות שנקבעו בפסק הדין, האחים ישפו את האב על הסכום בו יחויב.

האחים חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל. 

• ב״כ התובעת: עו"ד אדי שגיא
• ב״כ הנתבע: עו"ד ניר מושקוביץ'

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין