תבעה את אחותה מוקדם מדי – ותשלם לה 50,000 שקל

אם לשתי בנות נפטרה ב-2012. בצוואתה נקבע כי המשק יעבור לאחת מהן. ביחס לבת השנייה נקבע כי במידה שלאחר 5 שנים יקצה המושב זכויות בנייה הן יהיו שלה. הבת לא המתינה ותבעה בטרם חלפה שנה ממות האם. התביעה נדחתה תוך חיוב התובעת בהוצאות מוגדלות.

אם לשתי בנות שנפטרה לפני כ-4 שנים הותירה צוואה בה קבעה כי אחת הבנות תקבל את המשק במושב כולל בית המגורים שבשטחו.

לייעוץ בתחום:

עורך דין משפחה

ביחס לבת השנייה נקבע כי אם בתוך 5 שנים ממות האם יקצה המושב זכויות בנייה ב"הרחבה" בנוסף לזכויות המוקנות לבן ממשיך – הן יהיו שלה.

עוד נקבע כי במידה שאופציה זו לא תתממש אך בעתיד המושב יקצה "לקרוב משפחה" מגרש נוסף לבנייה בתוך אחת החלקות במשק – היא תהיה בעלת הזכויות במגרש זה ותוכל לבנות שם את ביתה.

בתביעה שהגישה הבת ב-2013 היא טענה כי אין סיכוי שבעתיד תיווצר זכות למגרש נוסף בהרחבה ולכן על בית המשפט להצהיר כי היא זכאית לפצל מגרש לבנייה מהמשק כבר כעת, בהתאם לאופציה השנייה שכתבה האם בצוואה.

הנתבעת, האחות שקיבלה את המשק, טענה מנגד כי התביעה מוקדמת מדי שכן טרם חלפה שנה ממות האם ויש לבחון את הזכויות רק בחלוף 5 שנים.  

היא הוסיפה כי על פי לשונה הברורה של הצוואה, התובעת תהיה זכאית למגרש רק אם תיווצרנה זכויות בנייה חדשות ובשום מקרה הכוונה לא הייתה שהיא תוכל לפצל מגרש מתוך המשק, שאת כולו ירשה הנתבעת.

התובעת השיבה כי אמה התכוונה להעניק לה זכות לבנות בית במשק ואם לא תתקבל תביעתה הדבר יהיה בניגוד לרצון האם המנוחה.

סייעה לה כספית

השופט בנימין יזרעאלי מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה הבהיר כי אין  ספק שמדובר בתביעה מוקדמת שכן גם בעת מתן פסק הדין טרם חלפו 5 השנים אליהן התייחסה האם בצוואתה.

גם לגופו של עניין, לדבריו, הסברי האם בצוואה מלמדים שלא התכוונה לגרוע מהזכויות הקיימות במשק אותן קיבלה הנתבעת במלואן.

בצוואה האם "מתנצלת" בפני התובעת על שאין ביכולתה להעניק לה מגרש, שכן המשק אינו ניתן לחלוקה של 3 יחידות נפרדות ואין בבעלותה אדמות אחרות. האם פירטה כיצד סייעה כספית לתובעת בחייה וביקשה שהיא לא תרגיש מקופחת.

לקביעת השופט, האם התכוונה להעניק לתובעת זכויות חדשות שייווצרו בעתיד, בנוסף למגרש המיועד לבנייה על-ידי בן ממשיך.

לדבריו, מחומר הראיות עלה כי עד כה לא נוספו זכויות נוספות וחדשות ולכן "אין להגביל את הנתבעת או לפגוע בזכויותיה לשם הבטחת זכויות התובעת שכן אלה אינן באות על חשבון אלה, ומדובר בזכויות חדשות אחרות. אין גם למנוע מהנתבעת לבנות בית עבור הבן הממשיך כרצונה, שכן ברור שלא לכך התכוונה האם המנוחה".

בנסיבות אלה השופט דחה את התביעה. הוא קבע כי התובעת תשלם לנתבעת הוצאות של 50,000 שקל והסביר כי הסכום הגבוה נפסק בהתחשב בכך שהתובעת הגישה את תביעתה בלי להמתין למועדים שנקבעו בצוואה, תוך פגיעה בזכויות הנתבעת.

• ב"כ התובעת: עו"ד גד שטילמן 
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אורי ברימר

* עורך דין הרב חיים שכטר עוסק בדיני משפחה

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.