מחלוקת בין שתי אחיות לעניין פרשנות צוואתה של אמן המנוחה

1. עסקינן בתביעה לצו הצהרתי ולצו מניעה קבוע, שהגישה התובעת כנגד הנתבעת ביום 22.8.13.

רקע וטענות הצדדים:

2. התובעת והנתבעת הינן אחיות, בנות של המנוחה הגב' כ' א' ז"ל (להלן: "האם המנוחה").
3. האם המנוחה הייתה בעלת הזכויות במשק * במושב ******** (להלן: "המשק"). האם נפטרה ביום 5.9.12 והותירה אחריה צוואה מיום 27.1.03. הצוואה קיבלה תוקף וניתן צו לקיומה ביום 6.1.13 (להלן: "הצוואה"), מבלי שהוגשה התנגדות מצד התובעת.
4. בצוואתה קבעה האם המנוחה כי המשק שבבעלותה יעבור לנתבעת. במשק בנוי בית בו התגוררו ההורים.
5. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב סעיף 9 לצוואת האם המנוחה שקובע כך:

"א. במידה ובתוך פרק זמן של 5 שנים לאחר אריכות ימיי תיווצרנה בגין המשק זכויות למגרש נוסף בהרחבה של המושב אשר תאפשר העברתן ו/או מכירתן לעד' [התובעת-ב"י], אני מצווה מגרש זה לעד' [התובעת- ב"י] לצורך בניית ביתה, ועד' [התובעת- ב"י] תישא בכל התשלומים וההוצאות שיהיו כרוכים בקבלת הזכויות במגרש וברישומו על שמה, ובכללן תשלומים והוצאות אשר יוטלו על עמ' בגין העברת הזכויות כאמור- אם יהיו כאלה.

ב. היה ולא תיווצרנה זכויות כאמור בסעיף 9(א) לעיל למגרש בהרחבה אך תיווצר לאחר 5 השנים שלאחר אריכות ימי זכות ו/או אפשרות לבניה בחלקה א' שבמשק, באופן שיוקצה מגרש לבנייה בנוסף למגרש המיועד לבניה ע"י בן ממשיך ותתאפשר באותו מגרש נוסף בניה לקרוב משפחה כלומר לעד' [התובעת- ב"י], אני מצווה את הזכויות שתיווצרנה למגרש הנוסף לבניה בחלקה א' שבמשק, כאמור, לעד' [התובעת- ב"י], לצורך בניית ביתה, ועד' [התובעת- ב"י] תישא בכל התשלומים וההוצאות שיהיו כרוכים בקבלת הזכויות במגרש וברישומו על שמה, ובכללן תשלומים והוצאות אשר יוטלו על עמ' [הנתבעת- ב"י] בגין העברת הזכויות כאמור – אם יהיו כאלה." (ההדגשות במקור).

6. לטענת התובעת, כבר בעת הגשת התביעה (קרי, כשנה לאחר פטירת האם) הוכח כי לא תיווצר בעתיד זכות לקבלת מגרש בהרחבה.
7. לפיכך, על בית המשפט לתת צו הצהרתי הקובע כי היא רשאית להגיש תכניות לפיצול מגרש מהמשק כעת. נוסף על כך, יש להטיל צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לנצל את זכויות הבנייה הנותרות במשק (באמצעות הוספת בנייה בבית מגוריה של האם ו/או באמצעות בניית מבנה מגורים חדש) באופן שיפגע בזכותה של התובעת לממש את צוואת האם. באופן ספציפי, ביקשה התובעת לאסור על הנתבעת לבנות מעבר לשטח של 160 מ"ר לכל היותר עבור ה'בן הממשיך'.
8. לטענתה, כוונת האם המנוחה הייתה להעניק לה את הזכות לבנות בית במשק. אם לא תתקבל תביעתה היא תישאר ללא זכויות במשק וזאת בניגוד לרצונה של האם המנוחה ובניגוד לצוואה שקוימה.
9. לטענת הנתבעת, התביעה הוגשה עוד בטרם חלפה שנה מפטירת האם המנוחה. לפי האמור בצוואה, התובעת תהיה זכאית לזכויות שייווצרו לאחר חמש שנים מפטירת האם המנוחה. לכן, התביעה היא מוקדמת.
10. הנתבעת טענה כי יש לפרש את הצוואה על פי לשונה הברורה. מלשון הצוואה עולה כי האם המנוחה התכוונה להעניק לתובעת זכות שתיווצר לאחר 5 שנים מפטירתה, ולא מדובר בזכות שהייתה קיימת במועד עריכת הצוואה או טרם פטירת האם המנוחה. כמו כן, הנתבעת תהיה זכאית במגרש ככל שתיווצרנה זכויות חדשות ונוספות על המשק הקיים. אין עסקינן בזכויות הנלקחות מזכויותיו של הבן הממשיך או מהזכויות המוקנות למשק שניתן לנתבעת.
11. לסיכום, הנתבעת טענה כי התובעת לא הוכיחה כי נכון למועד הגשת התביעה (ואפילו לא לעת מועד סיום בירורה), נוצרו כבר זכויות ונוצרה האפשרות הנזכרת בצוואה לבניית בית מגורים עבורה כבת משפחה, בנוסף ל"בן ממשיך".

דיון והכרעה:

12. המחלוקת בין הצדדים נסובה על אופן פרשנות צוואת האם המנוחה, ובפרט במענה לשאלה – מהן הזכויות שהתובעת זכאית להן מכוח הצוואה ואימתי?