דקות ארוכות חלפו בין בדיקת אולטרסאונד שהראתה כי העובר במצוקה אמיתית ועד להוצאתו המיוחלת מרחם אמו. מומחה מטעם התובעים קבע שזו "חריגה מהסטנדרט"
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעה של הורים לבן 3 הלוקה בשיתוק מוחין נגד שירותי בריאות כללית. במוקד התביעה: הטענה שלפיה מצבו הרפואי הקשה של הפעוט נגרם כתוצאה מעיכוב קריטי של הצוות הרפואי בהולדתו באמצעות ניתוח קיסרי, אחרי שנמצא כי הוא ללא תנועה או נשימה ברחם אימו. בשל הרשלנות הרפואית הנטענת דורשים ההורים פיצוי של מיליוני שקלים.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באמצעות משרד עורכי הדין גוטמן-אמיר, פורט המקרה שהוביל לתוצאה הטראגית. בשבוע 32+6 להריונה פנתה אמו של הפעוט בשעת לילה למיון בית-החולים "סורוקה", בשל דימום וכאבים בבטן התחתונה. לטענתה אף שהניטור העוברי נמצא לא תקין, שכן נצפו בו האטות בתנועות העובר, הוחלט לשחררה מהמיון כעבור פחות משעתיים מרגע קבלתה.
אלא שכאביה של ההריונית לא חלפו במהלך הלילה, ולכן בבוקר שלמחרת היא שמה פעמיה שוב למיון. סביב השעה 13:40 – כשעתיים וחצי לאחר קבלתה ובעקבות שורת סממנים מחשידים – אומת בבדיקת אולטרסאונד שהתינוק סטטי וללא תנועות נשימה.
ואולם חרף הממצא הקריטי טענו ההורים כי הצוות הרפואי פעל בעצלתיים על מנת לחלץ את בנם מהרחם. לדבריהם, הדבר נעשה רק בשעה 14:06, 26 דקות תמימות לאחר הבדיקה שלא הותירה ספק לגבי מצוקתו.
ההורים סיפרו שכתוצאה משרשרת המחדלים, שהחלה עוד בשחרור הרשלני של האם מחדר המיון בערב שקדם ללידה, בנם סובל כיום משיתוק מוחין קשה, עיכוב התפתחותי חמור ולקות בראיה.
מקסימום רבע שעה
מומחים מטעם ההורים, הביעו בחוות דעת שצורפו לתביעה את עמדתם, לפיה הרופאים התרשלו באופן שגרמו לסיבוך באספקת חמצן לגופו של הפעוט (בעגה הרפואית: "אספיקציה") בדקות הקריטיות שחלפו עד להוצאתו בפועל מרחם אימו.
לדבריהם אף לפני השעה שבה התקבלה ההחלטה הסופית ללכת על ניתוח קיסרי (13:40), הדגים הניטור העוברי תנועות מחשידות כך שההחלטה הייתה צריכה להתקבל לפחות 20 דקות קודם.
כאמור, גם אחרי קבלת ההחלטה לנתח את האם התעכבו הרופאים בהוצאתה אל הפועל, מה שגרם לנזק בלתי הפיך לעובר. אחד המומחים כתב שפרק זמן של 26 דקות עד להולדת התינוק "איננו עומד בסטנדרט הרפואי של ניתוח קיסרי בהול בימינו, אשר הינו פחות מ-15 דקות, ואף חורג מהפרקטיקה המקובלת בארץ ובעולם, בפרט בסיטואציה בה הייתה התובעת מאושפזת בבית חולים וכבר מוכנה לניתוח".
בתוך כך התובעים טענו שה"כללית" למעשה הודתה ברשלנותה, כשציינה ברישומיה כי מצבו של הפעוט הינו כתוצאה "מאספיקציה סביב הלידה". לטענתם מדובר בהודאת בעל-דין על כל המשתמע מכך.
ההורים שיתפו בסבל הרב שמצפה לבנם ולהם כתוצאה מהרשלנות הרפואית שהייתה מנת חלקם. לטענתם נגזר על בנם לחיות חיי מצוקה וסבל כשהוא נזקק לעזרת אחרים ולהשגחה כל ימי חייו. בנוסף, בנם לא יוכל בעתיד להתפרנס בכוחות עצמו או להקים משפחה לנוכח מצבו הקשה.
עוד נטען כי גם חייהם של ההורים השתנו מהקצה אל הקצה וכעת הם מכוונים במלואם לבנם ולצרכיו. בנסיבות אלה עתרו ההורים לפיצוי של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים עבור הנזקים שנגרמו להם ולקטין.
עד למועד פרסום הכתבה לא נמסרה תגובה משירותי בריאות כללית.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין