אלמנת המנוח וילדיו טוענים כי הצוות הרפואי ברמב"ם התרשל כשהחליט לבצע ניתוח חודרני בחזה לאדם עם מחלות רקע מרובות
לבית משפט השלום בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים רמב"ם ונגד משרד הבריאות. הרקע לתביעה הוא ניתוח שעבר גבר להוצאת נגע מגופו, מה שלטענת התובעים – אשתו ותשעת ילדיו – הוביל בהמשך למותו. לטענתם הכשל הרפואי התבטא בעיקר בהחלטה לבצע ניתוח מורכב וחודרני באדם עם מחלות רקע מרובות.
תחילת הפרשה באוגוסט 2021 אז התאשפז המנוח, יליד 1944, בבית החולים רמב"ם ועבר שם ניתוח לפתיחת בית החזה. הסיבה לניתוח הייתה הימצאות נגע בגופו שנחשד כממאיר. לטענת התובעים, שמיוצגים באמצעות עו"ד בסאם שקור, לאחר הניתוח הועבר המנוח למיטה כירורגית רגילה. כעבור יממה, כך לטענתם, הוא נמצא על ידי הצוות הרפואי מחוסר הכרה, ללא דופק ונשימה.
לדברי התובעים רק בשלב זה הועבר המנוח למחלקת טיפול נמרץ, אך ללא הועיל, והוא נפטר כעבור 48 ימי אשפוז בשל אי ספיקה רב מערכתית. לטענתם מדובר במוות שניתן היה למנוע, כאשר עובר למותו היה המנוח עצמאי וצלול.
בכתב התביעה תוקפים התובעים את התנהלות בית החולים – הרשלנית לשיטתם – בשני מישורים: האחד, בעצם ההחלטה לבצע ניתוח חודרני לאדם מבוגר בעל מחלות רקע רבות, מבלי לשקף למשפחה את הסיכונים הכרוכים בו. השני, בהמשך המעקב אחר מצב המנוח בסיומו של הניתוח.
"עבר דום לב ממושך"
באשר למישור הראשון טענו התובעים, בהסתמך על חוות דעת רפואית מטעמם, כי החלטת הצוות הרפואי לבצע במנוח ניתוח שכולל פתיחה של בית החזה אינה סבירה. לשיטתם, מדובר בהליך ניתוחי מיותר ובסטייה חמורה מהסטנדרט הרפואי.
בהקשר זה כתב המומחה מטעם התובעים כי אם הייתה מוצגת למנוח ולמשפחתו אפשרות לפעולה רפואית מתונה יותר – כגון מעקב רנטגני או ביצוע ניתוח ללא פתיחת בית החזה – הרי שכל בר דעת היה בוחר בה.
לגרסת התובעים הרשלנות אינה עוצרת כאן. לדבריהם, אשפוז המנוח במיטה רגילה במקום בטיפול נמרץ מהווה רשלנות לכשעצמה, וכך גם ההחלטה שלא לבצע אקו לב למנוח כבר בשלב ההתאוששות.
"חוסר ההשגחה בחולה כה מורכב לאחר ניתוח פתיחת בית חזה", כותב המומחה, "הביא לכך שהחולה עבר דום לב ממושך עד אשר 'נמצא' על ידי צוות המחלקה כשהוא נטול דופק וללא נשימה".
לטענת התובעים מדובר בכשל טיפולי המתבטא הן בביצוע ניתוח חודרני והן במהלך הטיפול לאחר הניתוח, תוך פגיעה חמורה באוטונומיה של המנוח ורמיסת זכויותיו.
התובעים הוסיפו כי בשל רשלנות הנתבעים הם זכאים לפיצוי משמעותי עבור נזקיהם המיוחדים - הנתונים לחישוב פשוט כגון הוצאות הלוויה ומצבה, ולפיצוי נוסף עבור נזקיהם הכלליים, כגון קיצור תוחלת החיים. בהקשר זה נטען שרשלנות הנתבעים קיצרה את חיי המנוח ב-5 שנים וכי מגיע להם פיצוי "ממשי ומשמעותי על אובדן הדבר היקר מכל – החיים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם התקבל במשרד הבריאות. כשיתקבל, משרד הבריאות ילמד את התביעה ויגיש את עמדתו כמקובל בבית המשפט".
מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל אצלנו לפני מספר ימים ואנו לומדים אותו. המקרה הסתיים בטרגדיה, וצר לנו על כך, אך איננו מסכימים עם טענות התובעים. אנו סבורים כי רופאינו פעלו נכון ביחס למה שהיה ידוע לרופאים על מצב החולה טרם הניתוח. גם האשפוז במחלקה תאם את המקובל לגבי חולים במצבו. כאמור - נגיב בהרחבה בבית המשפט".
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין