האם טענה כי כשבתה הייתה כבת 4, אביה ביצע בה מעשים מגונים. החקירה הפלילית נגד האב נסגרה אבל ביהמ"ש הורה שהמפגשים בינו לבתו יתקיימו תחת פיקוח. בתום מאבק ממושך, ואף שנמצא חומר פדופילי במחשבו של האב, ביהמ"ש העליון אישר את הסרת הפיקוח.
בני זוג שהיו בקשר ידידותי ניהלו גם קשר זוגי קצר ונולדה להם בת משותפת. לטענת האם, בספטמבר 2010 הילדה, שהייתה רק כבת 4, סיפרה לסבתה כי האב "מנשק אותה בכל הגוף" - והצביעה לכיוון מפשעתה. האם טענה שבתה גם הדגימה בפניה את האופן שבו ביצע בה האב מעשים מגונים איומים, והיא הבחינה כי אזור המפשעה של בתה אדום ומשופשף.
לייעוץ בנושא הסדרי ראייה ומשמורת:
פנה ל-עו"ד דיני משפחה
בהתבסס על המעשים הנטענים, במרץ 2011 הגישה האם באמצעות עו"ד ד"ר שרון פרילינג תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה ועתרה למשמורת מלאה על הילדה, ולכך שהסדרי הראייה עם האב יבוצעו במרכז קשר ובפיקוח גורמים מקצועיים.
עוד קודם לכן, פנתה האם בתלונות למשטרה ולרווחה אולם התלונה במשטרה נסגרה מאחר שלא ניתן היה לקבוע את מהימנות דברי הילדה, וברווחה התרשמו שהיא לא מתנהגת כמי שחוותה טראומה מינית.
בינתיים, ביהמ"ש מינה פסיכולוגית שהעריכה כי האב לא פגע בילדה והמליצה להפסיק את הפיקוח כיוון שהמפגשים בדרך זו מזיקים לילדה. לעומת זאת, מומחים נוספים שחוו דעתם המליצו על המשך פיקוח לתקופה נוספת. האב, מצידו, סירב להמשיך לשתף פעולה עם המפגשים המפוקחים עד להפסקת ההאשמות השקריות, לדבריו.
במסגרת הליך ההוכחות נחשף ביהמ"ש לממצאי החקירה הפלילית שניהלה המשטרה, במסגרתה נתפס מחשבו האישי של האב, ונמצא כי ערך חיפוש של תכנים פדופיליים באינטרנט.
ביהמ"ש קבע שלא הוכח ברמה הנדרשת שהאב פגע מינית בילדה אך עם זאת, לנוכח הממצאים המטרידים, הורה שהמפגשים יערכו תחת פיקוח במשך חצי שנה נוספת.
שני ההורים ערערו על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בת"א. האם טענה, כי ביהמ"ש שגה כשהסתמך על חוות דעת הפסיכולוגית שהמליצה על הפסקת הפיקוח. היא הוסיפה, כי די בממצאי החיפוש במחשבו של האב כדי להצביע על מסוכנותו.
מנגד טען עו"ד אריה חגאג בשם האב, כי אין כל בסיס להורות על המשך הפיקוח לאחר שלא הוכח ברמת ההסתברות הנדרשת כי האב פגע מינית בבתו.
ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענת האב וביקש מביהמ"ש למשפחה לבחון את חידוש הסדרי הראייה ללא פיקוח.
האם לא ויתרה והגישה לביהמ"ש העליון בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע הסדרי הראייה.
"התחבטות אנושית לא פשוטה"
המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, ציין כי העובדה שהאב חיפש תוכן פדופילי מעוררת אי נוחות, וכי גם אם הטענה שפגע בבתו לא הוכחה ברמת ההסתברות הנדרשת, היא גם לא נשללה לחלוטין. נסיבות אלה, כתב השופט, מעוררות "התחבטות אנושית לא פשוטה" הדורשת בחינה מחמירה של טובת הילדה.
לאחר שהתרשם כי המפגשים המפוקחים משפיעים לרעה על מצבה של הנפשי של הילדה, החליט השופט כי לא סביר להמשיך את הפיקוח, ובפרט כשהמעשים המיוחסים לאב אירעו, אם בכלל, לפני למעלה מארבע שנים.
"...אין צורך במומחיות מיוחדת כדי להעריך, כי הפרשה העצובה כולה אינה לטובת הילדה, וקריאת בית המשפט המחוזי כי 'ראוי כי אכן טובתה וזכויותיה של הילדה יעמדו מול שני ההורים גם יחד', ראוי שתיפול על אזניים כרויות", כתב השופט רובינשטיין שהחליט לדחות את הבקשה.
השופט הוסיף וקרא להורים, כי "חרף חילוקי הדעות בין הצדדים ומבלי להקל ראש בסוג המחלוקת, יעשו כל שביכולתם כדי להיטיב עם הילדה, אשר אין חולק כי כבהקשר יחסי הצדדים לא שפר חלקה עד הנה, והדברים נאמרים בלא שמצדי אטיל דופי בצד כזה או אחר...".
הפרשה מצויה כעת בפני ביהמ"ש למשפחה, שבוחן את חידוש הסדרי הראייה ללא פיקוח.
* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין