בע"מ 533/15 פלונית נ' פלוני

א.             בקשת רשות ערעור (ובצידה בקשת עיכוב ביצוע) כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגן הנשיאה י' שנלר, סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי והשופט ח' ברנר) מיום 2.12.14 בעמ"ש 57570-06-14, במסגרתו התקבל חלקית ערעור המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (השופט י' שקד) מיום 4.5.14 בתמ"ש 43601-03-11. ענייננו בסכסוך משמורת והסדרי ראיה רגיש מאוד, אשר במרכזו טענת המבקשת (להלן האם או המבקשת) לפיה המשיב (להלן האב או המשיב) פגע מינית בבתם המשותפת (להלן הילדה), המתקרבת היום לגיל תשע, לפני כחמש שנים. שני בתי המשפט קבעו כי הטענה לא הוכחה ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט אזרחי, אולם בעוד שבית המשפט לענייני משפחה הורה כי המפגשים בין האב לבת – המתקיימים בדירת האם המבקשת – ייערכו בפיקוח של צד שלישי, הורה בית המשפט המחוזי להסיר את הפיקוח. מכאן בקשה זו.

רקע והליכים קודמים

ב.             בני הזוג הביאו את ילדתם לעולם לאחר שהיו בקשרי ידידות במשך עשור, מתוכו קיימו קשר זוגי לתקופה קצרה. השניים לא נישאו, ומתחילת הקשר גדלה הילדה עם האם, והאב נטל חלק פעיל בגידולה – הילדה שהתה עמו פעמיים בשבוע וכן מדי סוף שבוע שני, ומרבית המפגשים נערכו בדירת המבקשת.

           לטענת המבקשת, בחודש ספטמבר 2010, עת שהתה בחו"ל, סיפרה הילדה לאמה של המבקשת, סבתה, כי המשיב מנשק אותה בכל הגוף, והצביעה על מפשעתה. לאחר שחזרה האם ארצה, הדגימה בפניה הילדה – כך לטענתה – את האופן בו המבקש מנשק את אצבעות ידו ומניחן על איבריה האינטימיים. בהמשך, במהלך חופשה באילת בחודש אוקטובר, סיפרה הילדה למבקשת כי המשיב הכניס את ידו מתחת לחצאיתה ותחתוניה, ואף שביקשה שיפסיק, הוא לא חדל אלא רק כאשר החלה לחוש כאב. עת שבו מאילת, התקינה המבקשת מצלמות בדירתה. בהמשך, לאחר ביקור של האב שנעשה ללא גורם נוסף, הבחינה המבקשת כי מצב רוחה של הילדה ירוד; מששאלה אותה לפשר הדבר, ציינה כי מגרד לה מאוד באזור המפשעה, וכשהמבקשת בדקה זאת, ראתה כי האזור משופשף ואדום מאוד. למחרת היום סיפרה הילדה למבקשת, כי המשיב הכניס את ידו מתחת לחצאית הילדה ושיפשף את ישבנה.

           ביום 23.3.11 הגישה האם תביעת משמורת והסדרי ראיה לבית המשפט לענייני משפחה, המתבססת על טענותיה האמורות, ועתרה למשמורת מלאה על הילדה, וכן לכך שהסדרי ראיה עם האב יבוצעו אך במרכז קשר בפיקוח הגורמים המקצועיים. המשיב הכחיש את כל המיוחס לו, והגיש תביעה נגדית למשמורת משותפת.

ג.              עובר להגשת התביעות, הגישה המבקשת תלונה למשטרה נגד המשיב בגין המעשים המתוארים. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, במהלך החקירה קשרה הילדה את האב למעשים מיניים, אולם נמצא שלא ניתן לקבוע את מהימנות הדברים, שעה שהתקשתה להרחיב בנושא מעבר לציון בעל אופי כללי; התיק נסגר איפוא בחודש ספטמבר 2011. ביני לביני הופנתה המבקשת למשרד הרווחה, שם טיפלה במקרה העובדת הסוציאלית הקלינית רחל הירשברג. כעולה מדו"ח מיום 13.12.10 שערכה גב' הירשברג בתום 7 פגישות עם בני המשפחה (הדו"ח צורף לבקשה וסומן כמוצג ט"ו), גב' הירשברג סברה שנחצה גבול במגע בין המשיב והילדה, אשר ערער את הבת ופגע בקשר עם המשיב. גב' הירשברג נמנעה מהמלצה על כך שהפגישות בין המשיב והבת יתקיימו ללא פיקוח. לפי האמור בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, מדו"ח נוסף שערכה גב' הירשברג ביום 16.8.11, עולה כי התרשמה שהילדה אינה מתנהגת ככזו שחוותה טראומה מינית, אולם ציינה כי חשוב שהילדה תמשיך להיות בסביבה מוגנת.

ד.             בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחית מטעמו – גב' ללי גרשנזון, פסיכולוגית קלינית – כדי שתאבחן האם עברה הילדה פגיעה מינית, וכן כדי שתחוה דעה בעניין הסיכון הנשקף לילדה, אם בכלל, מן המשיב. ביום 16.8.11 הוגשה חוות הדעת מטעם המומחית (חוות הדעת צורפה לבקשה וסומנה כמוצג י"ט), בה ציינה מספר פעמים, כי להערכתה לא פגע המשיב מינית בילדה. מחוות הדעת עולה כי המומחית התרשמה שהילדה אינה חוששת מהאב, וכי לא עולה מהתנהגותה כי חוותה טראומה מינית. עוד צוין כי הילדה סובלת מתסמין אותו כינתה המומחית "ילדת-מלך", דהיינו היא מתייחסת לסובבים אותה כאל נתיניה ועליהם לרצותה. לפי האמור בחוות דעת, המפגשים בפיקוח אך מחמירים תופעה זו, ולשם המחשה נמסר, כי כאשר אומרת הילדה שהיא צמאה, מיד קופצים 3 אנשים בגירים הנמצאים בחדר להביא לה כוס מים. צוין כי הדבר אינו מיטיב עם הילדה, ולכן הומלץ להפסיק את הפיקוח באופן מידי, תוך הפניית ההורים להדרכה הורית לטובת הילדה.

ה.             ביום 19.4.12 הגיעו הצדדים להסדר, בהמלצת בית המשפט, לפיו יופנו להתערבות טיפולית מקיפה במכון "שלם". בחוות הדעת מיום 10.7.12 שנערכה על-ידי ד"ר אתי רשתי (צורף לבקשה וסומן כמוצג ט"ז), פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית מוסמכת, הומלץ כי הילדה תקבל טיפול פסיכולוגי שיסייע לה להתמודד עם הסיטואציה המשפחתית הסבוכה, וכן הומלץ שההורים יקבלו הדרכה הורית. אשר למפגשים בין האב והילדה, המליצה ד"ר רשתי כי המפגשים ימשיכו להיערך תחת פיקוח, אולם מבלי שהאם תהא זו שממנה את המפקח מטעמה. לבסוף צוין כי המשיב הגיע לשלושה מפגשים טיפוליים, ולאחריהם הודיע כי אין בכוונתו להמשיך להגיע עד אשר תחזור בה האם מן ההאשמות כלפיו.

ו.              נוכח מחלוקות הצדדים בעקבות דו"ח מכון "שלם", ביום 20.3.13 הגיעו הצדדים להסדר דיוני נוסף, לפיו ימנה בית המשפט מומחה נוסף, מטעם עמותת אל"י, שיתבקש לחוות דעתו בשאלה האם האב מסוכן לבתו. בדו"ח שהוגש ביום 20.3.13 שנערך על-ידי הפסיכותרפיסטית נויה בוטון והפסיכותרפיסט והקרימינולוג הקליני דני מלא רון (צורף לבקשה וסומן כמוצג י"ב), צוין כי לאחר שנתיים וחצי מאז החלה הפרשה בהן יש עיסוק אינטנסיבי בסוגיה על-ידי הילדה והסובבים אותה, לא ניתן לדעת האם הייתה פגיעה מינית בילדה אם לאו; כך, שכן העיסוק בדבר מאיין את האפשרות להערכת מצב מדויקת. בהמשך לכך הומלץ, כי כיון שהפצע עודו פתוח בכל הנוגע לסוגיה, יש להמשיך את קיום המפגשים בפיקוח, אולם לאחר מחצית שנה יש לבחון זאת שוב. עוד הומלץ, כי יש להימנע משליחת הילדה לטיפול או להערכות אבחוניות נוספות, וזאת כדי לאפשר לה להתפתח כילדה ככל הילדות.

ז.              שעה שמאמציו של בית המשפט לענייני משפחה להביא את הצדדים לידי הסדר עלו בתוהו, נוהלו דיוני הוכחות והוגשו סיכומים, וביום 4.5.14 ניתן פסק דין מפורט. בית המשפט נדרש לחוות הדעת של גורמי המקצוע כאמור, לעדויות עדים נוספים –לרבות שמרטפיות של הילדה אשר שימשו גם משגיחות מטעם האם במפגשים של האב והילדה, לעדותה של אם המבקשת, וכן לעדות המבקשת עצמה. כן נתן בית המשפט דעתו לממצאים שעלו מתפיסת מחשבו של האב; נמצא, כי האב ערך חיפוש של קבצי פדופיליה באינטרנט, ואף סימן להורדה חלק מהקבצים, אולם לא אותרו קבצים בזכרון המחשב. בסיכומם של אלה קבע בית המשפט, כי לא הוכח ברמת ההסתברות הנדרשת בהליך אזרחי שהאב פגע מינית בילדה. עם זאת, בית המשפט ציין, כי מחמת הממצאים שנמצאו על המחשב של המשיב, יש להמשיך את הפיקוח למשך מחצית שנה, כפי שהומלץ בדו"ח של אל"י כאמור, וככל שבתקופה זו לא יתגלו סימנים המעידים על כך שהילדה עברה תקיפה מינית, יוסר הפיקוח. בית המשפט מתח ביקורת על המשיב שלא שיתף פעולה עם המלצות אל"י, דבר אשר יכול היה להביא להסרת הפיקוח.