עובדים רבים נפגעים בתאונות הקשורות לעבודה ומוצאים עצמם בהתמודדות בירוקרטית מול המוסד לביטוח לאומי. לעיתים קרובות מדי, התנהלות לא נכונה מול המוסד לביטוח לאומי עלולה להותירם ללא זכויות. עו"ד מיכל בירותי מציגה: העובד מול לביטוח לאומי.
על פי דו"ח הביטוח הלאומי, בשנת 2012 קיבלו 67,693 מבוטחים דמי פגיעה או גמלת נכות מהביטוח לאומי בגין תאונות עבודה. דמי הפגיעה משולמים למבוטח שנפגע בעבודה לתקופה של עד שלושה חודשים, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה. גמלת הנכות תשולם למי שנותרה לו נכות צמיתה בעקבות הפגיעה, גם אם שב לעבודתו.
תאונות עבודה עלולות להתרחש בכל רגע ובכל מקום: הן עלולות להיות פתאומיות, כמו מנקה המחליקה על רצפה רטובה, או להתפתח כתוצאה מחשיפה מתמשכת של העובד לתנאים מסוימים (מחלת מקצוע), כמו טינטון תמידי הנגרם מחשיפה לרעש רב. גם תאונה שנגרמת לעובד בדרכו לעבודה או ממנה תיחשב לתאונת עבודה. בנוסף, ישנן פגיעות המשויכות לתורת ה"מיקרוטראומה", שמשמעותה פגיעה מצטברת של תאונות זעירות חוזרות ונשנות במסגרת העבודה.
לרשום, לרשום, לרשום
עובד שנפגע חייב להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי עד 12 חודשים ממועד התאונה, בעוד שאת התביעה נגד חברות הביטוח ניתן להגיש עד 3 שנים ממועד התאונה ונגד המעביד - עד 7 שנים ממועד התאונה. אלא שעל מנת שהביטוח הלאומי - ובעקבותיו כל הגורמים האחרים - יכיר בתאונה כתאונת עבודה, יש להתנהל על פי פרוטוקול קבוע מראש:
א. בסמוך למועד התאונה יש לדווח עליה ועל נסיבותיה למעביד. יש לדרוש ולמלא טופס ב.ל. 250, ולוודא חתימת המעביד עליו.
ב. מלבד הטופס, יש לערוך רישום עצמאי מדויק ומפורט של פרטי התאונה: תאריך, מיקום, שעה, אזור ואופי הפגיעה, ציון שמות העדים לתאונה ופרטיהם המלאים.
ג. יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי ולדווח במוסד הרפואי כי התאונה ארעה במהלך העבודה, תוך פירוט נסיבותיה המדויקות, ולהציג טופס ב.ל. 250 החתום ע"י המעביד. כמו כן, יש לפרט את כל הכאבים והמגבלות מרגע התאונה, לוודא כי הדיווח נרשם במדויק ע"י הגורם המטפל ולקבל את "תעודה רפואית לנפגע בעבודה" מקורית מהרופא המטפל.
ד. יש לבקש אישורי מחלה מהרופא המטפל במשך שלושת החודשים הראשונים. לאחר מכן, במידת הצורך, יש לפנות לרופא תעסוקתי, המוסמך לתת אישורי מחלה מעבר לתקופה זו ואישור אי כושר לעבודה, וכן מכתב למעביד אודות אי כושר קבוע או זמני.
ד. יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים, לרבות אישורים על טיפולים שונים - קונבנציונליים ואלטרנטיביים.
ה. לעיתים מומלץ להצטייד בחוות דעת של מומחה רפואי לעניין הערכת הנכות שנותרה כתוצאה מהתאונה, וכן לצרף תוצאות של בדיקות רפואיות שונות לתיק הרפואי המוגש למוסד לביטוח הלאומי.
ו. בטרם ממלאים את טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי, מומלץ להתייעץ עם עורך-דין המומחה בתחום. לעיתים קרובות, ניסוח לקוי או היעדר מסמכים מסוימים עלולים להוביל לדחיית תביעה.
זמן מוגבל
בטרם מגיע הנפגע לוועדה הרפואית, עליו להתכונן לעמוד מולה: הוועדה מקציבה לכל פונה זמן מוגבל מאוד, וקורה כי ההתרגשות מהמעמד משכיחה פרטים חשובים. מומלץ להעלות על הכתב את תמצית הדברים ולהגיע עמם לוועדה. גם כאן, עורך דין מלווה המומחה בתחום עשוי להגדיל את סיכויי הנפגע לקבלת התביעה.
מי שתביעתו הוכרה כתאונת עבודה, זכאי לקבלת דמי פגיעה בגין ימי המחלה למשך עד 3 חודשים מיום הפגיעה. הסכום יעמוד על 75% משכרו ברוטו של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.
במידה ונותרה לנפגע נכות, עליו לפנות שוב למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בנכות זמנית או קבועה, אז יהיה זכאי למענק או לגמלה חודשית בהתאם לשיעור הנכות שנקבע: שיעור נכות שבין 9%-19% מעניק לנפגע מענק נכות חד פעמי, בעוד נכות בשיעור של למעלה מ-20% תזכה את הנפגע בקצבה חודשית. נכות בשיעור נמוך מ-9% לא תזכה במענק.
* הכותבת היא עו"ד העוסקת בתחום דיני הנזיקין והביטוח, תביעות מול המוסד לביטוח לאומי ומול משרד הביטחון וכן ברשלנות רפואית.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין