בית משפט השלום בנצרת הטיל באחרונה אחריות כבדה על קבלן משנה בפרויקט בנייה עקב תאונה של אחד מפועליו, ואחריות מופחתת על הקבלן הראשי. נזקי העובד, שאצבעותיו נמחצו תחת צינור כבד, הוערכו בכ-600 אלף שקל.
צעיר כבן 27 עבד בשנת 2008 כפועל צנרת ואינסטלציה בפרויקט בנייה בקיסריה. ביולי אותה שנה הוא נדרש להזיז צינור באורך 15 מטר, ונפגע כאשר הצינור נשמט מידיו של עמיתו, נפל בעוצמה על כף ידו השמאלית וריסק את אצבעותיו. בסמוך למקרה ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה והחל לשלם לו תגמולים.
כשנתיים לאחר מכן הגיש הפועל הצעיר תביעה נגד המעסיק שלו ששימש כקבלן משנה בפרויקט, חברת הביטוח "הפניקס" שביטחה את המעסיק ושתי קבלניות ששימשו לטענתו כקבלן ראשי – "רום חן עבודות בניין ופיתוח 1988" ו"רום גבס חיפוי וקירוי 1997".
לטענתו, האחריות צריכה להתחלק בין כולם: המעסיק, שהנהיג לטענתו שיטת עבודה מסוכנת ושתי הקבלניות שאמורות לפקח מ"גבוה".
באשר לנזקיו, התובע טען כי הפגיעה בידו מקשה עליו להשתלב בעבודות גופניות וגורעת מיכולת מפרנסתו. בסך הכל הוא העריך את נזקיו, כולל כאב וסבל, בכ-2.2 מיליון שקל.
קבלן המשנה והמעסיק הישיר של התובע כמו גם הקבלנית "רום חן" התגוננו יחד. הם הכחישו כל קשר או אחריות לתאונה, שלטענתם התרחשה בשל כשל בתיאום בין התובע לבין העובד שסייע לו.
מכל מקום, לטענתם, אם יש למישהו אחריות לאירוע הרי שיש להטילה על התובע ועל הקבלנית הנוספת – "רום גבס".
אלא ש"רום גבס" טענה כי לא יכול להיות ספק באשר לאחריותו של המעסיק – שלא טרח למסור לתובע הנחיות עבודה הולמות למשימה ולא סיפק לו אמצעי בטיחות כמתחייב.
"רום גבס" אף הסבירה כי לא היה לה קשר כלשהו עם המעסיק ומי ששכרה אותו לעבודה היא "רום חן" דווקא, כפי שמעיד הסכם העבודה ביניהם.
לדקדק עם המעסיקים
מיד לאחר הצגת הטענות של הצדדים השופטת אוסילה אבו-אסעד הודיעה כי החליטה לקבל את התביעה נגד המעסיק ו"רום חן" ולדחות את התביעה נגד "רום גבס".
השופטת קבעה כי מי שאחראית להימצאותו של קבלן המשנה (המעסיק) היא החברה שהזמינה אותו והתקינה את הצינור – "רום חן" – שהייתה מחויבת למנות מנהל עבודה שידאג שהעובדים יישמעו לתקנות הבטיחות.
אולם לטעמה, האשם העיקרי (75%) רובץ לפתחו של המעסיק, שכשל בחובתו "להבטיח תנאי עבודה הולמים ובטיחותיים לעובדיו, להדריך את העובדים, לספק להם כלי עבודה הולמים, להזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע העבודה ולפקח על נקיטה באמצעי זהירות נדרשים".
בתוך כך השופטת סירבה לייחס אשמה תורמת לתובע. ראשית, היא ציינה שמגמת הפסיקה היא להקל על עובדים ולדקדק דווקא עם מעסיקים בכל הנוגע לשמירה על הבטיחות בעבודה. שנית, משום שבמקרה הנוכחי התובע כלל לא הודרך לפני שנדרש לבצע את העבודה.
השופטת העמידה את שווי הנזקים שנגרמו לתובע על ב-591,380 שקל. בהפחתת תגמולי ביטוח לאומי נותר למעסיק לשלם לו 52,988 שקל ואילו ל"רום חן" 17,663 שקל, ובנוסף הם יישאו בהוצאות משפט של 2,500 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי.
הקבלנית אף חויבה להחזיר לביטוח לאומי 25% מהגמלאות – 130,182 שקל בנוסף לשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום זה.
מאחר שהתביעה נגד "רום גבס" נדחתה התובע חויב ב- 7,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד מטאנס שאער
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד מרדכי כהן ניסן
- ב"כ המעסיק חברת הביטוח ו"רום חן": עו"ד גסאן אגבריה
- ב"כ "רום גבס": עו"ד י. מנדה
עו"ד סיגל רייך- הלל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין