המפקח על המקרקעין: חניה שהוצמדה לדירה לא יכולה לשמש כמחסן

בעלי דירה שהשתלטו על חניה בבניין בבני ברק חויבו לפנותה. במסגרת פסק הדין הבהיר המפקח שקביעתו הייתה זהה גם לו היה מקבל את טענתם שזו החניה שלהם

המפקח על רישום מקרקעין פתח תקווה, מאיר פורת, קיבל לאחרונה תביעה של נציגות בית משותף נגד בני זוג המתגוררים בבניין. הנציגות טענה שהם בנו מחסן על חנייה של דיירים אחרים, חסמו את הכניסה לחצר עם רכב שיצא משימוש, ולא שילמו הוצאות אחזקה של הבית המשותף במשך שנים. לאחר שערך ביקור במקום, המפקח על המקרקעין חייב את הנתבעים לפרק את המחסן, לסלק את הרכב, ולשלם את הוצאות התחזוקה.

נציגות של בית משותף בבני ברק הגישה תביעה נגד זוג דיירים המתגורר בדירה בבניין ואשר רשומים כבעלים של הדירה.

לטענת הנציגות, לפני 5 שנים הנתבעים סגרו חניה ששייכת לדירה אחרת בקירות אלומיניום ודלת עם מנעול, ומאז הם משתמשים בו כמחסן. עוד נטען שבבעלות הנתבעים רכב שיצא מכלל שימוש אשר חונה בחצר הבניין, כך שלא מתאפשרת כניסה של דיירים אחרים לחניון פתוח שבחצר הבניין. כמו כן טענה הנציגות כי התבעים לא שילמו את חלקם בהוצאות אחזקת הבניין בשנים 2014-2020, בסכום כולל של 8,000 שקל.

הנתבעים טענו שסגירת החנייה נעשתה כדי למנוע מעוברי אורח שימוש לא ראוי, ולא כניסיון להשתלט על השטח. עוד הם טענו שיו"ר וועד הבניין נבחר שלא כדין, שהוועד לא הציג דו"ח על הכנסות והוצאות עבור אחזקת הבניין ושדייר בבניין משכיר חלק מהשטחים המשותפים בבניין.

בין הצדדים התנהל הליך קודם ונגד הנתבעים ניתן פסק-דין שהורה להם לשלם את הוצאות אזקת הבניין עבור השנים 2014-2017.

בתביעה הנוכחית נתן המפקח תחילה פסק-דין חלקי בו חויבו הנתבעים לסלק את רכבם מחצר הבניין המשותפת בתוך 30 ימים.

לאחר פסק-הדין החלקי הצדדים השלימו את טענותיהם. הנציגות טענת שהעבירה לנתבעים קבלות מקוריות של הוצאות תחזוקת הבניין אך הם עדיין לא שילמו. הנתבעים טענו שמעולם לא קיבלו את הקבלות ושלאחר פסק-הדין החלקי פינו את הרכב למרות שלא הפריע לאף דייר.

חניה לצורך חניה

המפקח מאיר פורת קיבל את התביעה במלואה. לאחר בדיקה בתשריט הבניין המשותף קבע המפקח שניתן לראות בבירור שהמחסן נבנה על חנייה ששייכת לדירות אחרות בבניין ולא לדירתם של הנתבעים.

הוא קבע כי על הנתבעים לפרק את המחסן על חשבונם ולפנות את החפצים שאוחסנו בתוך 30 ימים.

"כאשר חנייה רשומה כהצמדה לדירה, אפשר להשתמש בה רק לצורכי חֲנָיָה של כלי רכב, אך לא לצורך שימוש ייחודי אחר", קבע המפקח והוסיף כי "בעל הדירה, לא יכול להשתמש בחנייה לצורכי הצבת מחסן או לאפסן בה את חפציו, או לבצע בה כל שימוש שאינו חנייה."

לכן, הסביר המפקח, כי גם אם היה מדובר מדובר בשטח חנייה המוצמד לדירת הנתבעים, התוצאה המעשית הייתה זהה.  

בנוגע לתשלום הוצאות תחזוקת הבניין ציין המפקח שלפי חוק המקרקעין חלה חובה על כל דייר לשלם את חלקו. מהאחר שהנתבעים לא הציגו אסמכתה לתשלום דמי הוועד, הם חויבו בסכום של 4,900 שקל לתקופה שבין 2017-2020.

בנוגע לטענות הנתבעים לניהול בלתי תקין של הוועד והכרה של הרכוש המשותף, נקבע שהן צריכות להתברר בהליך נפרד ולא כחלק מהגנתם.

הנתבעים חויבו בהוצאות נמוכות יחסית, בסך 1,200 שקל, מכיוון ששיתפו פעולה עם ההליך ויישמו את פסק הדין החלקי.

לקריאת פסק הדין בתיק 6/688/2020

• הצדדים לא היו מיוצגים בהליך

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין