בית המשפט קבע כי בנק לאומי היה צריך להתריע מבעוד מועד על כך ששיק מזויף מסתובב ברחבי המערכת הבנקאית, ואילו בנק דיסקונט הפר את החוק כשביטל את הזיכוי בחלוף הזמן המותר.
8 ימים אחרי שלקוחת בנק דיסקונט הפקידה שיק בנקאי של לאומי בסך 40 אלף שקל היא גילתה שהזיכוי בחשבון בוטל משום שהשיק היה מזויף. לאחרונה, היא זכתה בתביעה שהגישה נגד שני הבנקים בבית משפט השלום בהרצליה. הרשם הבכיר צחי אלמוג קבע כי בנק דיסקונט ביטל את הזיכוי בניגוד לחוק הבנקאות והוראות המפקח על הבנקים, ואילו לאומי לא עשה מספיק כדי להזהיר מפני השיק בזמן. שני הבנקים חויבו לפצות את התובעת על מלוא הנזק שנגרם לה.
חברת "אלונה מרכזים קוסמטיים" היא לקוחה של בנק דיסקונט. בשנה שעברה היא מכרה מכשיר לטיפול בלייזר תמורת 40,000 שקל שהרוכש העביר לה בשיק בנקאי של בנק לאומי.
החברה נהגה בזהירות יתרה ומסרה לו את המכשיר רק בחלוף 4 ימים מהפקדת השיק, כשהייתה בטוחה שהכל תקין והחשבון שלה זוכה במלוא הסכום. אלא שלהפתעתה 8 ימים לאחר ההפקדה התברר לה כי הזיכוי בחשבון בוטל משום שהשיק התגלה כמזויף.
באוגוסט 2017 הגישה החברה תביעה נגד בנק לאומי ובנק דיסקונט בטענה שלא נהגו כדין, ובניגוד להוראות חוק הבנקאות שקובעות כי הודעה על ביטול שיק צריכה להגיע ללקוח תוך שלושה ימי עסקים.
בנק לאומי התגונן וטען כי התובעת אשמה משום שלא בדקה את השיק לפני שהפקידה אותו. לטענתו, מדובר בשיק שכבר זויף פעמים רבות ואפשר היה בקלות להבחין בכך שהוא פגום, בין היתר מאחר שלא נשא חתימות תקינות.
בנק דיסקונט, לעומת זאת, הפנה את האשמה לבנק לאומי, שהתעכב בבדיקת השיק ויידע אותו כי הוא "חשוד כמזויף" רק שישה ימים לאחר ההפקדה.
הדרך הקלה
הרשם הבכיר אלמוג קבע כי בנק דיסקונט פעל בניגוד לחוק הבנקאות שקובע כי זיכוי חשבון הופך לסופי בתום שלושה ימים מיום הפקדתו של שיק. בחלוף התקופה האמורה, ציין הרשם, קובעות הוראות המפקח על הבנקים כי הבנק צריך לעדכן את הלקוחה ולקבל את הסכמתה לביטול השיק או לחילופין לנקוט באמצעים משפטיים. אלא שבמקום זאת הבנק בחר בדרך הקלה והעמיד את התובעת בפני עובדה מוגמרת – ועל כך עליו לשלם.
באשר לאחריותו של לאומי, הרשם הבכיר דחה את נסיונו להטיל את האשם על התובעת וקבע כי הבנק הפר את חובת הזהירות שלו להתריע מפני קיומו של השיק. בהתחשב בכך שמדובר בשיק מוכר שנסחר פעמים רבות בעבר, היה על הבנק ליצור מנגנון לאזהרת המערכת הבנקאית והציבור מפניו, ולהתריע על קיומו. מאחר שלא עשה זאת והשתהה בעדכון של בנק דיסקונט – הרי שגם הוא צריך לשאת באחריות.
לפיכך התביעה התקבלה. נקבע כי שני הבנקים אחראים לכך שהתובעת הפסידה את התמורה עבור הסחורה שמכרה, והם יפצו אותה – ביחד ולחוד – ב-40 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דב יורוביץ
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין