חודשיים בלבד לאחר פטירת בעלה, האישה חתמה על צוואה נוטריונית בה העניקה את דירתה לאחיינית שלה. השופטת קבעה שנוסח הצוואה ההדדית איפשר לה לעשות זאת
בית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבל לאחרונה בקשה שהגישה אישה לקיום צוואת דודתה המנוחה. מדובר בצוואה ששינתה מהוראות צוואה הדדית אותה ערכו הדודה ובעלה לפני מותו של האחרון. השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר קבעה שמלשון הצוואה ההדדית עולה שהמנוחה הייתה רשאית לשנות אותה. בנסיבות אלה היא דחתה את ההתנגדות שהגישה אחת הזוכות בצוואה ההדדית.
בשנת 2010 ערכו המנוחה ובעלה, שלא זכו לפרי בטן, צוואות הדדיות במסגרתן העניקו את רכושם זה לזו במקרה שאחד מהם ילך לעולמו. עוד נקבע בצוואות כי לאחר מות אחד מהם, יוכל בן הזוג שנותר בחיים לנהוג בעיזבונו "ככל העולה על רוחו ולפי שיקול דעתו וראות עיניו". הצוואות הוסיפו וקבעו שאם שני בני הזוג לא יהיו בחיים, הרכוש יחולק בין אחייניתה של האישה (המבקשת בהליך) לבין קרובת משפחה של הבעל (המתנגדת) בחלקים שווים.
כעבור שנתיים הלך הבעל לעולמו והאישה ירשה את רכושו. חודשיים בלבד לאחר מכן, באוגוסט 2012, היא ערכה צוואה נוטריונית בה ציוותה את דירת המגורים שלהם במלואה לאחייניתה, כאשר יתר הרכוש צווה לצדדים שווה בשווה. במרץ 2017 האישה נפטרה.
בבקשה לקיום צוואתה האחרונה, טענה האחיינית כי דודתה לא הייתה מוגבלת מלשנות את הוראות הצוואה ההדדית באמצעות צוואה חדשה. היא סיפרה שדודתה ראתה בה כאדם הקרוב ביותר אליה ולכן הגיוני שרצתה להוריש לה את הדירה. מכאן שיש להעדיף את צוואתה האחרונה.
מנגד טענה קרובת המשפחה של המנוח כי אשתו לא הייתה רשאית לכתוב את צוואה שסותרת את הצוואה ההדדית מבלי להשיב קודם את החלק שירשה ממנו. המתנגדת הוסיפה כי המנוחה חתמה על הצוואה המאוחרת בזמן שהייתה שרויה במשבר נפשי וגופני עמוק בעקבות פטירת בעלה וניתוח כריתת רחם שעברה, ומכאן שלא הייתה כשירה לערוך את הצוואה.
מעשה שקול ומחושב
השופטת ז'יטניצקי רקובר דחתה את טענות המתנגדת, אחת לאחת. בסוגיית אי-הכשירות היא קבעה שקרובת המנוח – אשר קופחה בצוואה המאוחרת – לא הציגה ולו ראשית ראיה לגרסתה. אדרבה, מעדויות מכריה של המנוחה עלה שהיא הייתה צלולה ודעתנית עד ליום מותה.
גם הטענה שהמנוחה הייתה במצב נפשי בעייתי נדחתה. השופטת קבעה שחרף סמיכות הזמנים למות בעלה ולניתוח המורכב שעברה, היא שוכנעה מהעדויות השונות שכתיבת הצוואה המאוחרת לא נבעה ממצוקה כלשהי או מהשפעה בלתי הוגנת על המנוחה מצד האחיינית.
השופטת ציינה כי עריכת הצוואה החדשה הייתה מעשה שקול ומחושב שנבע מהיותה של המבקשת האדם הקרוב ביותר למנוחה.
בתוך כך השופטת הדגישה שנוסח הצוואה המאוחרת לא הגביל את המנוחה מלשנות את הסדרי הירושה שבצוואה ההדדית. "די בהוראות המפורשות המופיעות בצוואות המנוחים כדי ללמוד שכל אחד מהמנוחים שמר על זכותו לשנות את צוואתו וגם העניק לצד השני את הזכות לעשות כן", כתבה.
בהקשר לכך ציינה השופטת כי עורך הדין שערך את הצוואות ההדדיות העיד כי המנוחים ביקשו ממנו לשמור על החופש להוריש לאחר מות אחד מהם.
לפיכך השופטת הורתה על קיום הצוואה המאוחרת, וחייבה את המתנגדת לשלם למבקשת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 28,000 שקל.
- ב"כ אחיינית המנוחה: עו"ד חדווה וייס ועו"ד דורון טרובוביץ
- ב"כ קרובת המנוח: עו"ד טלי אויזרוביץ ופרופ' עו"ד מיכאל קורינאלדי
עו"ד טליה גיגי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין