בעלת שטח בקרקע חקלאית צרה וארוכה סירבה לאפשר לשכניה לעבור בשטחה, באופן שמנע מהם שימוש באדמותיהם. בית המשפט קיבל תביעה שהגישו נגדה.
השופטת רנה הירש קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שלושה אנשים שבבעלותם שטחים שונים מקרקע חקלאית במזכרת בתיה. השלושה תבעו מאישה שבבעלותה החלק הצפוני בחלקה לאפשר להם לעבור בשטחה. הנתבעת סירבה וטענה שיש דרכי מעבר חלופיות אך השופטת לא השתכנעה וציינה כי ביקרה במקום ובניסיונות להגיע לשטחי התובעים מכיוונים אחרים נתקעה בבוץ.
הקרקע החקלאית בה מדובר, ששטחה כ-7 דונם, הייתה שייכת בשנות ה-90 לאדם אחד. מדובר בקרקע צרה וארוכה מאוד. במהלך השנים מכר האיש חלקים ממנה לרוכשים שונים. אחת הרוכשות, שבבעלותה שטח שנמצא בצד הצפוני של החלקה, הקימה עליו חוות סוסים באופן שמנע מבעלי השטחים הדרומיים יותר להגיע אליהם עם רכבם מהכביש הראשי.
בתביעה שהגישו נגדה ב-2015 הם תבעו צו עשה שיחייב את הנתבעת לאפשר להם מעבר. לטענתם, בעבר הם נהגו לעבור מהכביש דרך החלק הצפוני של החלקה לחלק הדרומי ללא כל הפרעה אך לאחר שהנתבעת רכשה זכויות בחלקה היא בנתה מבנים ללא ידיעתם והסכמתם. הם הוסיפו כי אחד מהמבנים הוקם לכל רוחב החלקה באופן שמונע מהם גישה חופשית לאדמתם.
הנתבעת טענה מצידה כי התובעים לא זכאים לדרוש ממנה הריסה של מבנים שכן הם לא רכשו מעולם זכות מעבר בשטח שנרכש על ידה. היא ציינה כי הבעלים המקורי של החלקה חתם מול התובעים על הסכם חלוקה שממנו עולה כי לא קיימת זכות מעבר מהשטח שלה לחלק הדרומי של החלקה.
לטענתה, התובעים צריכים לעשות שימוש בדרך אחרת המובילה לשטחיהם ויכולים לפנות בעניין לרשות המקומית כדי שתכשיר מעבר נוח.
התעמרות בזולת
אך השופטת רנה הירש מבית משפט השלום ברחובות קיבלה את התביעה. היא ציינה שלבקשת הצדדים ערכה ביקור בשטח והצטרפה לנתבעת בניסיונות להגיע לשטחי התובעים מכיוונים אחרים. היא כתבה כי במהלך ניסיונות אלה נתקע רכבה של הנתבעת באזור בוצי ומדובר בדרך משובשת.
השופטת כתבה כי לא השתכנעה שהסכם החלוקה מונע מאחד הבעלים גישה לחלקה המשמשת אותו באמצעות מעבר בחלקה המשמשת מי מהבעלים האחרים. היא ציינה כי גם הנתבעת עצמה עושה שימוש בחלקים המוחזקים על ידי בעלים אחרים של הקרקע לצורך מעבר לשטחה.
היא הבהירה כי לבעלי השטחים האמצעיים בחלקה אין גישה לאדמותיהם אלא תוך מעבר בשטחים שנמצאים בקצוות. לדבריה, ״לא יעלה על הדעת שבעל חלקה כזו, שאינה גובלת בדרך המאפשרת כניסה אליה, לא יוכל להגיע לשטחו אלא דרך האוויר או במנהרה תת קרקעית״.
עוד הזכירה השופטת כי על פי הפסיקה אין לאפשר לבעל מקרקעין להשתמש לרעה בברירות הנתונות בידיו תוך כדי התעמרות בזולת. זאת ועוד לדבריה, אין בקשיים וההוצאות שיידרשו מהנתבעת כתוצאה מהצורך להסיר את המבנים החוסמים שהקימה, כדי להצדיק המשך פגיעה בתובעים.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שלתובעים זכות לעבור דרך שטחה של הנתבעת כדי לגשת לשטחיהם וחייבה אותה לאפשר להם גישה נוחה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעים: עו"ד גד לנדאו
- ב״כ הנתבעת: עו"ד יאיר סלע
עו"ד עופר מזרחי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין