שופט: חדרי כושר וספא שבנתה "מובילאיי" לעובדים הן הוצאה עסקית

נקבע שהחברה זכאית לנכות מע"מ על בניית חללי פנאי והוצאות רואי חשבון. מנגד, היא אינה זכאית לנכות מע"מ על הסעות עובדים וייעוץ פנסיוני

בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע לאחרונה בערעור שהגישה חברת "מובילאיי" על החלטת מנהל מע"מ ירושלים. הדיון נגע לזכות החברה לנכות מס תשומות בגין מספר הוצאות לטובת עובדיה. בסופו של יום התיר השופט אביגדור דורות ניכוי בגין בניית חדרי כושר, מוזיקה וספא - אך לא עבור הסעות עובדים ומתן ייעוץ פנסיוני.

מובילאיי, חברה מובילה בתחום הטכנולוגיה למניעת תאונות דרכים, פועלת בעיקר מהר חוצבים בירושלים, ומעסיקה אלפי עובדים - רבים מהם מגיעים ממקומות מרוחקים מחוץ לבירה. בשנים האחרונות התרחבה החברה באופן משמעותי, ובנתה בניין משרדים חדש אשר בו תוכננו חללים שונים לשימוש העובדים, כולל חדר כושר וספא.

בשלב מסוים ערך מנהל מע"מ ביקורת על דיווחי החברה, וקבע שהיא ניכתה מע"מ באופן לא תקין עבור הסעות לעובדים, ייעוץ פנסיוני, בניית חללי פנאי והוצאות למשרד רואי חשבון. השגות החברה על החלטתו נדחו, ומכאן הערעור שהגישה לבית המשפט בינואר 2022.

לטענת מובילאיי, מערך ההסעות לעובדים חיוני לפעילותה העסקית, מאחר שרוב עובדיה (58%) מתגוררים מחוץ לירושלים. לטענתה, ללא הסעות אלה היא תתקשה לגייס כוח אדם איכותי מתל אביב, רמת גן, כפר סבא וערים נוספות, שכן שימוש בתחבורה ציבורית ידרוש החלפת קווים וזמני נסיעה ארוכים במיוחד.

בנוסף טענה החברה כי הייעוץ הפנסיוני שסיפקה לעובדים נועד לניהול יעיל ואחראי של כספי הפנסיה, ולא כשירות פרטי. באשר לחללי הפנאי נטען שאי אפשר לבסס חיוב במע"מ על סמך תכניות אדריכליות משלב התכנון בלבד, שעה שטרם הוכח כי השטחים הוקצו לשימוש העובדים. 

מנגד טען מנהל מע"מ כי ההוצאות המדוברות הן בגדר הטבות אישיות של העובדים, ולכן אינן ניתנות לניכוי בהתאם לתקנות מע"מ.

"במה שונים עובדי מובילאיי מאחרים"?

השופט דורות קיבל חלקית את טענות שני הצדדים. מצד אחד הוא דחה את טענות מובילאיי בנוגע לשירותי הייעוץ הפנסיוני, וקבע שהם היו אישיים לעובדים ולא חלק מהניהול השוטף של ההסדר הפנסיוני. גם ביחס להסעות נקבע שאכן, כטענת מנהל מע"מ, הן נועדו בעיקר לנוחות העובדים, ולא לצרכים עסקיים מהותיים.

השופט כתב בהקשר הזה שהחברה כשלה מלהוכיח ש"היא, כמעסיקה, נהנית הנאה ישירה ודומיננטית ממערך ההסעות - היא לא הצביעה על טעם מהותי המבדיל בינה לבין שאר המעסיקים במשק, שעובדיהם עושים שימוש יומיומי בתחבורה ציבורית לצורך הגעה למקום העבודה. לפיכך, שוכנעתי כי הוצאות ההסעה המאורגנת מהוות תשומה לטובת העובדים שאינן מותרות בניכוי".

מן העבר השני קיבל השופט את טענות החברה בנוגע לבניית חללי הפנאי במשרדים החדשים. לדבריו, הוצאות הבנייה אינן ייחודיות לחללים אלו והן חלק בלתי נפרד מהתכנון הכולל של המבנה. עוד הודגש כי השימוש העתידי בחללים עשוי להשתנות לפי הצרכים המשתנים של החברה, ולכן לא ראוי לפסול את ניכוי המע"מ בשלב התכנון והבנייה.

לבסוף התיר השופט אף ניכוי בגין שירותי ראיית החשבון, לאחר שהתברר כי מדובר בשירותי ביקורת שוטפת של החברה, ולא ב"בדיקת נאותות" במסגרת עסקת רכישת מניותיה על ידי אינטל.

לסיום, ולאור התוצאה אליו הגיע, קבע השופט שלא ייפסקו הוצאות משפט - אלא כל צד יישא בהוצאותיו.

• ב"כ המערערת: עו"ד שלומי ואקנין ועו"ד אריאל אפשטין
• ב"כ המשיב: עו"ד חגי דומברוביץ' (פמ"י אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.