שופט: הרחקת עובר אינה חטיפה עפ"י אמנת האג

תושבת ארה"ב טסה ארצה בחודש מתקדם להריונה, וילדה את בתה בישראל. האב, שנותר מעבר לים, ביקש להחיל את האמנה – אך ביהמ"ש חשב אחרת

הרחקת עובר אינה נחשבת לחטיפת ילד על-פי אמנת האג, כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בירושלים. השופט ערן אביטל קיבל, בנסיבות אלה, בקשת אם לתינוקת - שאת רוב הריונה עליה אומנם העבירה בארצות הברית, אך לידתה בפועל אירעה בישראל – לסלק תביעה שהגיש נגדה בעלה על-פי האמנה, בה נטען שחטפה את הקטינה.

הצדדים נישאו ב-2019 ולהם שני בנים בגילאי 6 ו-4 ותינוקת כבת שנה, בה עסק ההליך. כיום גרים האב והבנים בארצות הברית, בעוד האם והבת נמצאות בישראל, תוך נתק מוחלט בין שני ה"מחנות". בתביעה שהגיש לבית המשפט בפברואר האחרון, באמצעות עו"ד אברהם אטיאס ועו"ד עדינה חזות, עתר האב להחיל על עניינו את חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים).

הוא סיפר שאשתו ברחה ארצה בחודש השמיני להריונה, וילדה את בתם כשלושה שבועות לאחר הגעתה לישראל. לדבריו לאורך תקופת הנישואין גרה המשפחה בארצות הברית והשתקעה שם, כאשר בפעולתה החד-צדדית האם, כך לטענתו, חטפה את התינוקת, כך שעליה להשיבה מיד למדינת המוצא, "מקום מגוריה הרגיל" לשיטתו.

מנגד טענה האם, באמצעות עו"ד מירב סופר, שאמנת האג אינה חלה על עובר אלא על ילד ממש, לאחר שיצא מרחם אימו, ומכאן שלא בוצעה הרחקת "ילד". האם חידדה, בתוך כך, שלבתה אין זיקה לארצות הברית, משנולדה בישראל ושהתה כאן לאורך שנת חייה, תוך שהתרגלה לסביבה התומכת של בני משפחתה, ואף החלה לשהות בפעוטון לצד יתר בני גילה. על הרקע הזה עתרה האם לסלק את תביעת האב על הסף, בהיעדר תחולה לאמנה.

לעובר אין מעמד משפטי עצמאי

השופט אביטל קיבל את טענות ב"כ הנתבעת שעל-פי סעיף 4 לאמנה, היא חלה על "כל ילד" עד גיל 16, כאשר בהתאם לפסיקה - עובר אינו נחשב ל"אדם" או "ילד" בעל כשרות משפטית לזכויות וחובות, אלא רק מגמר לידתו.

ברוח זו הוא קבע שהתנאי הבסיסי להפעלת האמנה, הרחקת "ילד" שלא כדין ממדינת מוצאו, אינו מתקיים בעניינם של הצדדים. "במקרה הנדון", כתב, "עת עזבה הנתבעת את ארה"ב והגיעה לישראל, הייתה הקטינה עובר ברחמה. במועד זה, על-פי הדין הישראלי, לא הייתה הקטינה 'ילד' בעל אישיות משפטית עצמאית. מכאן, שהמעשה של עזיבת ארה"ב לא יכול להיחשב 'הרחקה שלא כדין של ילד' כמשמעותו בסעיף 3 לחוק אמנת האג".  

מעבר לכך, קיבל את הטענה שעל-פי אמנת האג נדרש ההורה ה"נחטף" להוכיח שהרחקת הקטין הפרה את זכויות המשמורת עליו, ואילו כאן האב כשל בכך. זאת, בשל היות התינוקת עובר במועד הרחקתה, ובאופן שלא ניתן להפעיל עליה זכויות משמורת. הודגש שגם לאחר לידתה, לא הוצגה החלטה שיפוטית או הסכם בעל תוקף משפטי, המקנה לתובע זכויות משמורת ספציפיות על התינוקת.

"לשון אחר", חידד השופט, "במועד ההרחקה לא נקבע שלתובע זכויות בעובר שהורחקה ממנו, ואף לא הוכח שלתובע הוכרו זכויות משמורת לגבי הקטינה" - זאת למעט צו הבאה שחייב את האם להתייצב עם התינוקת בבית המשפט שבמדינת ניו יורק, אשר לדברי השופט אינו מגבש לאב זכויות משמורת על הילדה.

תביעת האב נדחתה על הסף, מאחר שאמנת האג אינה חלה על המקרה. בכך התקבלה עמדת ב"כ האם שלפיה אין חטיפה - ואין השבה.

• ב"כ התובע: עו"ד אברהם אטיאס ועו"ד עדינה חזות
• ב"כ הנתבעת: עו"ד מירב סופר

לפסק הדין המלא בתיק תמ"ש 67164-02-26

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.