התסמינים התפרצו כעשור לאחר שטיפל בזירות קשות, החמורה ביותר הייתה במסעדת "מקסים" שבחיפה. קצין התגמולים טען כי העובדה שתפקד כרגיל במשך שנים שוללת נכות נפשית אלא שחברי ועדת הערר חלקו עליו.
קצין התגמולים דחה ב-2015 תביעה של שוטר להכרה כנכה נפש בעקבות חשיפה לאירועים קשים, החמור שבהם היה פיגוע ההתאבדות שהתרחש ב-2003 במסעדת "מקסים" שבחיפה. אלא שוועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה את ערעורו תוך שלילת עמדת הפסיכיאטר מטעם קצין התגמולים שלפיה השוטר סבל מהפרעת הסתגלות שחלפה. תחתיה העדיפו חברי הוועדה שבראשות השופט אמיר סלאמה את עמדת המומחה מטעמה, שמצא כי השוטר סובל מתסמינים מובהקים של הפרעת דחק פוסט-טראומתית מושהית.
השוטר (43) הוצב ב-2001 בצוות סיור חיפה ובמסגרת תפקידו נחשף לשורה של אירועים פליליים וחבלניים קשים, שהחמור שבהם היה הפיגוע ב"מקסים".
לפי גרסתו, אחרי הפיגוע הוא אמנם סבל מסיוטים אך לא נתן להם להפריע לו והמשיך בתפקידו עד להתפרצות קשה של חרדות ודיכאון שהגיעה לשיא ב-2013 – אז הודיע כי אינו מסוגל עוד לשרת בשטח.
בהמשך הוא הופנה לאבחון נפשי במשטרה וכן פנה לטיפולים פרטיים, כששורה של גורמי מקצוע אבחנו אצלו פוסט-טראומה בעקבות חשיפה לאירועים מזעזעים בעבודה. בהמשך הציעה לו המשטרה לפרוש אך הוא התעקש להישאר ולבסוף הועבר לתפקיד משרדי, ובעקבות זאת חל שיפור במצבו.
ב-2015 קצין התגמולים דחה את התביעה שהגיש לאגף השיקום על סמך חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה השוטר אינו סובל מפוסט-טראומה אלא מהפרעת הסתגלות שחלפה עם המעבר למשרד.
בערעור שהגיש באמצעות עו"ד יואב צח-וכס טען השוטר לקשר מובהק בין האירועים הטראומתיים לבין מצבו הנפשי. לערעור צורפה חוות דעת של פסיכיאטרית שאבחנה אצלו הפרעת דחק פוסט-טראומתית שקשורה למראות הזוועה שאליהם נחשף בתפקידו, בפרט בזירת הפיגוע ב"מקסים".
מנגד טען עו"ד נביל נח'לה מפרקליטות מחוז חיפה כי העובדה שלאורך שנים המשיך המערער לתפקד כרגיל שוללת קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין מצבו הנפשי. עמדה זו גובתה בחוות דעת פסיכיאטרית נוספת.
ייעוד לחיים
לנוכח הפערים בעמדות המומחים מינתה הוועדה פסיכיאטר מטעמה, שקבע כי הסיוטים, החרדות, הדיכאון, ההימנעות וחוסר השקט שהתפרצו בחריפות ב-2012-2013 הם תסמינים מובהקים של הפרעת דחק פוסט-טראומתית מושהית.
קצין התגמולים טען בתגובה כי תסמונת מושהית לא מוכרת בספרות הרפואית אך יו"ר הוועדה סלאמה והחברים ד"ר אלכס קורת ודוד לוקוב, הבהירו כי מדובר בתופעה ידועה ומוכרת בספרות הרפואית הבינלאומית, שאף קצין התגמולים עצמו הפנה אליה.
בתוך כך נדחתה חוות דעתו של המומחה מטעם קצין התגמולים. חברי הוועדה קבעו שהם מעדיפים את חוות דעתו המקצועית והאובייקטיבית של המומחה הממונה, שנתמכה בתיעוד הרפואי ובעדותו של המערער, ומתיישבת עם חוות הדעת מטעמו.
עוד הודגש כי העובדה שהמערער המשיך בתפקידו במשך שנים לא שוללת פוסט-טראומה, שכן בהתאם לחוות דעתו של מומחה הוועדה בהחלט ייתכן שאדם שרואה בעבודתו ייעוד, כמו המערער, ימשיך לתפקד למרות מצוקה נפשית. יתרה מכך, האבחון הוא לתסמונת מושהית שתסמיניה פורצים אחרי תקופה, ומיד עם ההתפרצות הודיע המערער כי אינו מסוגל עוד לשרת כסייר.
בסיכומו של עניין נקבע כי הוכח שהמערער סובל מפוסט-טראומה בעקבות השירות. החלטת קצין התגמולים בוטלה והוא חויב בשכר טרחת עורך דין בסך 8,190 שקלים ובהוצאות משפט.
לפסק הדין בתיק ע"נ 52619-12-15
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין