- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
"רע-בנים": בית הדין בביקורת נוקבת על תומכי סרבן גט
אשתו של הסרבן עלתה ארצה בלעדיו, והמשמעות עפ"י ההלכה היא שיש לראותו כאשם בפירוק הנישואין. הדיין השתלח ברבנים במקום מושבו של האיש: "מסייעים להרים יד בתורת משה, עתידים ליתן את הדין"
בית הדין הרבני באריאל בביקורת חסרת תקדים על תומכי סרבן גט תושב חוץ שסירב לעלות ארצה עם אשתו ובנם: "רע בנים, מסייעים להרים יד בתורת משה ותומכים בידי בעל מעגן וסחטן. עתידים ליתן את הדין". הרב יחיאל חיים פריימן קבע שהסכם הגירושין המוצע מטעם הבעל "ראוי לכל גנאי", ולכן ימונה אקטואר לצורך חלוקת הרכוש על-פי דין.
מדובר בבני זוג נשואים שעובר לפרידתם שהו בחוץ לארץ עם בנם הקטין. בשלב מסוים החליטה האישה לקיים את מצוות העלייה ארצה, בעוד הבעל בחר שלא לעשות זאת. בנסיבות אלה קובעת ההלכה כי הוא האשם בפירוק הנישואין, מהאמור במשנה "הכל מעלין לארץ ישראל", ולכן מחויב במתן גט וכתובה לאשתו.
אלא שנכון למועד ההחלטה הבעל עודנו מעגן את אשתו. הוא הציב, כתנאי לגט, את חתימתה על הסכם גירושין חד-צדדי מטעמו, המקנה לו הטבות מרחיקות לכת בחלוקת הרכוש. האישה כמובן סירבה, ואולם העלתה הצעה נגדית מטעמה המותירה את הבעל עם נתח מכובד ביותר מהרכוש, אלא שהלה סירב תוך שהאשים אותה, באופן בלתי נתפס, בהתנהלות בלתי הוגנת.
לא יודע שובע
אלא שהרב פריימן הבהיר כי הבעל מושתק מלהעלות טענות כלשהן, בפרט ביחס להתנהלות פרודתו, עת הוא עומד בסירובו הפסול להעניק לה גט תוך שמנצל עמדת הכוח בה נמצא למען הישגים רכושיים. למסקנת הדיין מדובר בהסכם "שמהותו היא סחיטה" הראוי לכל גנאי והלוקה בפגמים, כאשר "סירוב האישה להיכנע לסחיטה מצד בעל מעגן – צודק הוא".
בתוך כך הטיח הדיין ביקורת נוקבת וחסרת תקדים בבעל ובתומכיו, על ניסיונם להתנער ממתן גט וכתובה בנסיבות של עליית האישה לארץ: "זהו דין תורה ואין בלתו - גם אם יש 'רבנים' (או 'רע בנים') במקום מושבו של האיש שלא נוח להם להכיר בכך, התומכים בסרבנות הגט של האיש ובניסיונות הסחיטה שלו כלפי האישה, תוך שהם מסייעים להרים יד בתורת משה ותומכים בידי בעל מעגן וסחטן המפר את פסק הדין ברגל גסה. אף הללו עתידים ליתן את הדין".
מעבר האישה לישראל תואר בהחלטה כ"מימוש זכותה והמצווה המוטלת עליה על-פי דין תורה", כאשר סירוב הבעל להצטרף מצדיק, לדברי הדיין, להפיל עליו את אשמת פירוק הבית והנתק מבנו. הדיין אף התייחס לסירוב הבעל להצעתה הרכושית הנדיבה של אשתו, במסגרתה נשמרות מלוא זכויותיו ואף "הרבה מעבר לכך", בכותבו כי "תאבונו של האיש אינו יודע שובעה כנראה".
בקשר להצעת הבעל, הדיין סיכם כי מדובר בהסכם לא הוגן ובלתי ראוי, שהוא לא רואה נכון לאשרו. נקבע כי יש לחלק את הרכוש על-פי דין ולשם כך ימונה אקטואר. באופן חריג ויוצא מן הכלל, ובניגוד לברירת המחדל בתיקי משפחה, הורה הדיין על פרסום שמות הצדדים בגלוי, כסנקציה על סרבנות הגט מצד הבעל.
- ב"כ האישה: עו"ד רבקה שיר לביא זינאתי
- ב"כ הבעל: טו"ר זיו ברקוביץ ועו"ד וטו"ר צבי גלר
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
