מאת: עו"ד ויקטוריה קובריגה
לפסק הדין בעניין ע' ח' ואח' נ' מ"י- משרד הבריאות ואח'
הורי נער, שנפל ושבר את הגולגולת כשהיה פעוט ונותר עם פיגור שכלי, תבעו את בית החולים רמב"ם בטענה לטיפול רשלני בבנם. הם כמעט הצליחו להוכיח את התביעה, אך ברגע האחרון, המומחה הרפואי מטעמם שינה את עמדתו והעיד, שנזקי הפעוט נגרמו בשל הנפילה ולא עקב הטיפול הרפואי.
בשנת 1993 נפל פעוט בן 8 חודשים מגובה 5 מטר ואיבד את הכרתו. הוא הובהל לבית החולים רמב"ם. שם התגלו שברים רבים בגולגולתו, והותקנו בה פלטות. במרוצת השנים, הילד התאשפז בבית החולים לעיתים קרובות ואף נותח מספר פעמים עקב זיהומים שהתפתחו באזור הפלטות.
לטענת ההורים, כתוצאה הטיפולים והניתוחים שעבר, נותר בנם עם פיגור קשה המלווה בהפרעות התנהגותיות ובהתקפים אפילפטיים. בעקבות כך, הגיש הפעוט, באמצעות הוריו, תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים והמדינה- בעליו.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, נטען כי הטיפולים הרבים שהוענקו לפעוט בבית החולים, בוצעו תוך רשלנות חמורה והיוו למעשה את הגורם המרכזי לנזקיו.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי אשר הצביעה כי הפעוט סובל מ- 100% נכות, אשר מחציתה נגרמה כתוצאה מהטיפולים הרפואיים שקיבל.
בית החולים, לעומת זאת, עמד על הטענה שלא נפל דופי בטיפול הרפואי שהוענק לפעוט. הנזקים שנגרמו לפעוט, נטען, נובעים אך ורק מהנפילה.
המדינה ובית החולים אף מיהרו להטיל את האשם על כתפי ההורים והגישו נגדם הודעת צד שלישי. לדבריהם, ההורים אחראיים לנזקי בנם, בכך שלא מנעו את נפילתו ולא הקפידו על ביצוע כל הבדיקות והטיפולים הרפואיים הנדרשים.
מומחה מאיזה צד?
במהלך חקירתו של המומחה מטעם התובעים, הופתעו הצדדים לגלות כי זה חזר בו מחוות דעתו והעיד כי הצוות הרפואי לא התרשל כלל, ונכות הפעוט נובעת כולה מהחבלה שאירעה לו בעקבות הנפילה.
התובעים ניסו להתגבר על המכשול בכך שטענו כי מדובר בעד עוין שיש להתעלם מחקירתו, אולם השופטת יעל וילנר קבעה כי מאחר שטענה זו הועלתה לראשונה רק בשלב הסיכומים, שלב מאוחר ביותר, לא ניתן לקבלה.
השופטת וילנר הוסיפה, כי לאור עדותו 'הסותרת' של המומחה מטעמם, היה על התובעים למחוק את תביעתם. משלא עשו כן, יש לדחות את התביעה, ולחייבם בהוצאות המשפט של הנתבעות. אולם, נוכח מצבו הקשה של הפעוט, ביקשה השופטת לחוס על התובעים ולכן קבעה להם הוצאות סמליות בסך 6,000 שקל בלבד.
על מנת לבחון אם טיפול רפואי שניתן הינו סביר או לוקה ברשלנות, יש לבדוק, בין היתר, האם הטיפול היטיב עם החולה או שמא הביא להחמרת מצבו. כמו כן, יש לבדוק האם הטיפול שניתן מקובל והיה ניתן ע"י הרופא הסביר.
במקרה זה, הגישה שנקט הצוות הרפואי בעת הטיפול בתינוק הצליחה, שכן הצוות מנע את התפשטות הזיהום בגופו של התינוק. משכך, לא ניתן לקבוע כי הייתה זו רשלנות רפואית. יתרה מכך- גם אם הטיפול לא הייתה צולח - לא היה בכך משום רשלנות, בהכרח, שכן מדובר בדרך טיפול סבירה ומקובלת.
לפסק הדין בעניין ע' ח' ואח' נ' מ"י- משרד הבריאות ואח'
* הכותבת הינה עו"ד העוסקת בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.