בעל החברה שחתומה על הסכם המכר השתמש בה כדי 'להעלים' את הנכס, למכור אותו לצדדים שלישיים ולבסוף שלשל את הכספים לכיסו. השופט: "מעשי מרמה באופן מובהק המחייבים הטלת אחריות אישית".
בית המשפט המחוזי בבאר שבע חייב לאחרונה את חברת "אגמי מגנטיק" ובעליה יוסי אגמי לשלם לקופת נושים בתיק פשיטת רגל כ-2 מיליון שקל לאחר שהתברר שלכאורה רכשו מהחייב דירה מבלי לשלם לו תמורה. השופט ישראל פבלו אקסלרד קבע כי החייב ואגמי התחמקו מלתת גרסה ברורה לנסיבות העסקה אך העובדה שהאחרון מיהר למכור את הדירה לצדדים שלישיים ושלשל לכיסו את כספי התמורה מעידה בבירור על מעשי מרמה המחייבים להטיל עליו אחריות אישית. בנוסף לכספי התמורה חויבו אגמי והחברה שבבעלותו בהוצאות של 150 אלף שקלים.
הבקשה שהגיש המנהל המיוחד עסקה בשני נכסים: דירה במודיעין וחנות בראשון לציון . לפי גרסתו, אגמי והחייב חתמו ב-2013 על הסכם מכר תמוה שלפיו החברה תרכוש ממנו את הדירה תמורת 1,850,000 שקלים. 400,000 שקלים היו אמורים להגיע לידיו ברגע שתירשם הערת אזהרה והיתרה בלא פחות מ-120 תשלומים. כלומר, לאורך 10 שנים, כאשר בינתיים ניתנה לחברה הרשאה למכור אותה הלאה.
בפועל, מה שקרה הוא שלא שולם לחייב שקל, הדירה נרשמה על שם החברה וכעבור זמן קצר נמכרה בסכום זהה לצדדים שלישיים.
לדבריו, התנהלות דומה הייתה גם סביב החנות, שלכאורה נמכרה לחברה תמורת 975 אלף שקל אך בפועל לא שולם לו דבר ותוך זמן קצר כבר הועברה לידיו של רוכש אחר.
המנהל ציין כי כשחקר את אגמי והחייב לא הצליח להבין מה עמד מאחורי הסכמי המכר אך ברור שמדובר בהונאה שמצדיקה לחייב את אגמי בתשלום באופן אישי, כאשר מדובר בכספים משמעותיים שצריכים להגיע לידי הנושים.
הענקה פסולה
השופט ישראל פבלו אקסלרד קבע כי אין עילה לחייב את אגמי והחברה להעביר כספים לנושים בעסקת החנות, משום שלא הייתה בבעלות החייב. ואולם, הבקשה בנוגע לדירה התקבלה במלואה.
השופט ציין כי גרסאות החייב ואגמי בקשר לדירה לא היו עקביות וסתרו זו את זו, ולמעשה לא הוצגה על-ידם כל תשתית ראייתית שתסביר מה היו הנסיבות שהובילו לחתימת הסכם המכר. מה שברור הוא שהדירה הועברה לחברה מבלי ששילמה תמורה ובהמשך נמכרה לרוכשים שהיום הם בעליה.
השופט קבע כי החברה ואגמי הפרו את ההסכם ופעלו בחוסר תום לב משווע. מעבר לכך, מאחר שהדירה ניתנה לחברה ללא תמורה פחות משנתיים לפני שהוצא לחייב צו כינוס מדובר גם בהענקה פסולה לפי פקודת פשיטת הרגל. מכל מקום התוצאה זהה: כספי התמורה צריכים להגיע לקופת פשיטת הרגל.
השופט אף שוכנע שהרוח החיה מאחורי מעשי המרמה היה אגמי, שהשתמש בחברה שבבעלותו כדי 'להעלים' את הדירה של החייב, למכור אותה ולשלשל את הכספים לכיסו. משכך, נקבע כי המקרה החריג מצדיק להרים את מסך החברה ולחייב את אגמי בתשלום באופן אישי.
לפיכך השופט חייב את החברה ובעליה אגמי לשלם לקופת פשיטת הרגל את התמורה על הדירה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט של 150 אלף שקל. בסך הכל מדובר בסכום של כ-2 מיליון שקלים.
- המנהל המיוחד: עו"ד איל רייף
- ב"כ החייב: עורך דין אלי מור
- ב"כ אגמי: ראובן סמוחה, עוד פשיטת רגל
* עו"ד מורן חיו בוזגלו שותפה במשרד עורכי דין מסרי את בוזגלו העוסק בפשיטות רגל וחדלות פירעון
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין