אביטל ואח' נ' מרדכי בנימין ובניו בע"מ חברה לעבודות עפר ואח'
בני זוג שמע"צ הפקיעה חלק מהחלקה החקלאית שלהם לשם סלילת כביש 90, טענו כי הקבלן שביצע את הפרויקט השתמש גם בחלק שלא הופקע וגרם לנזקים, שבגינם לא יכלו לנטוע בו. הקבלן טען כי לא נגרם נזק ואף שילם עבור השימוש בחלקה. מה קבע ביהמ"ש?
בשנת 2007 החלה מע"צ בפרויקט סלילת כביש 90, בין צומת המעלה עין אווזים לצומת עמיעד, ולשם כך, התקשרה עם חברה קבלנית לביצועו, והפקיעה חלק מהקרקעות הסמוכות. בני זוג, שחלק מהחלקה החקלאית שלהם הופקעה, טענו כי החברה הקבלנית שהגיעה למקום בפברואר 2008, השתמשה בקרקע שלהם מעבר לשטח שהופקע, וגרמה לה לנזקים, באשר הניחה עליה פסולת בנייה וכלים כבדים, שגרמו להידוק האדמה, כך שלא ניתן היה לנטוע בה. לפיכך, הגישו תביעה לבית משפט השלום בטבריה נגד החברה הקבלנית ומע"צ לפיצוי של 100,542 שקלים.
בני הזוג טענו, כי תכננו לנטוע רימונים בשנת 2008 אולם נוכח הנזקים לאדמה, לא ניתן היה להשתמש בה, ובכך נגרם להם הפסד כלכלי. עוד טענו, כי הנתבעות השתמשו בחלקה כשבעה חודשים ועליהן לשלם להם 2,000 שקל עבור כל חודש שבו השתמשו בחלקה.
החברה טענה כי כלל לא נגרם נזק לחלקה, ואם נגרם- הוא זעום, וכי לאחר שבני הזוג ביקשו ממנה לפנות את השטח, הגיעה עמם להסכמה, על פיה הם יקבלו דמי שימוש של 2,000 שקל לחודש, ושילמה להם 6,000 שקל עבור שלושת החודשים שתכננה לשהות בה, ועל כן הופתעה כי הוגשה נגדה התביעה, כשמייד עם הגשתה וטרם חלוף המועד המוסכם, פינתה את השטח, יישרה אותו והוסיפה לו אדמה חקלאית.
מע"צ טענה, כי בחוזה עמה, התחייבה החברה לשאת במלוא האחריות בגין כל נזק שתגרום לצדדים שלישיים בשל ביצוע הפרויקט, ועל כן יש לדחות את התביעה נגדה.
לא ניתן היה לנטוע בחלקה- 2008 הייתה שנת שמיטה
השופטת רים נדאף קבעה, כי החברה החנתה בשטח משאיות וכלים כבדים ללא קבלת רשות ולפיכך עליה לשלם לתובעים דמי שימוש בתעריף עליו הסכימו. עם זאת נקבע, כי מההתכתבויות בין הצדדים עולה, כי החברה השתמשה בחלקה חמישה חודשים ולא שלושה כטענתה, אך גם לא שבעה, כטענת התובעים, ומששילמה עבור שלושה חודשים, עליה להוסיף תשלום עבור החודשיים הנותרים.
באשר לנזק לאדמה נפסק, כי המומחה מטעם ביהמ"ש קבע, כי בקרקע ישנה אדמה חקלאית פורייה, כי לא נמצאה באזור פסולת כלשהי שעלולה להפריע לגידול חקלאי, וכי האדמה לא הייתה מהודקת, אלא מאווררת ובעלת מרקם שמתאים לגידולים חקלאיים. משהצדדים לא חקרו את המומחה וממצאיו לא נסתרו, קבעה השופטת כי לתובעים לא נגרם כל נזק, גם לא בגין העיכוב בנטיעת הרימונים, זאת לאור העובדה, כי ממילא לא ניתן היה לנטוע בשנת 2008, בהיותה שנת שמיטה, מה גם שלמרות שבשנת 2009 כבר יכלו לנטוע בה, לא עשו כן. עם זאת, אישר המומחה לשלם לתובעים 3,500 שקל לצורך זיבול וטיוב אורגני של החלקה, ליתר בטחון.
השופטת דחתה את התביעה נגד מע"צ בקובעה, כי מע"צ לא הייתה מעורבת בנושא מיקום הכלים והמשאיות של החברה, וכלל לא ידעה על השימוש שהיא עושה בחלקה.
לפיכך נפסק, כי החברה תשלם לתובעים 7,500 שקל, ותישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 3,500 שקל. נוכח דחיית התביעה נגד מע"צ חוייבו התובעים לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 1,500 שקל.
אביטל ואח' נ' מרדכי בנימין ובניו בע"מ חברה לעבודות עפר ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.