רכשו אולם אירועים ב-19 מיליון ש' – בלי חיבור לחשמל

המחוזי קבע: עיכוב המוכרים בהסדרת טופס 4, שאילץ את הקונים להפעיל את האולם באמצעות גנרטורים, מצדיק פיצוי של מאות אלפי שקלים

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה חלקית תביעת רוכשי אולם אירועים נגד בעלי המניות שמכרו להם את החברה המפעילה אותו, תמורת 19 מיליון שקל. השופט אבי פורג קבע כי המוכרים התחייבו לדאוג להסדרת טופס 4 והיתרי החניה, אך לא השלימו את התחייבותם בתוך פרק זמן סביר. בהתאם לכך, חויבו לשלם לרוכשים 581,600 שקל בתוספת 50 אלף שקל הוצאות.

ביוני 2012 התקשרו הצדדים בזיכרון דברים לרכישת מניות החברה שהפעילה את אולם האירועים בקריית עקרון, תמורת 19 מיליון שקל. במסגרת ההסכם התחייבו המוכרים לדאוג לכך שבעלת המבנה, המשכירה, תשיג את כל ההיתרים הדרושים לצורך קבלת טופס 4 והיתרי החניה, ואף למצוא פתרון אם הדבר לא יסתייע.

למרות זאת, בעת שהרוכשים החלו להפעיל את האולם טרם התקבל טופס 4, והחשמל סופק באמצעות גנרטורים. בתביעתם טענו כי המוכרים לא טיפלו בקבלת ההיתרים כמתחייב, תוך שהותירו אותם לשאת בעלויות הכבדות של אספקת החשמל החלופי. בנסיבות אלה, דרשו פיצוי על הנזק שנגרם להם, לרבות עלות הגנרטורים.

מנגד טענו המוכרים כי הרוכשים ידעו היטב על המצב התכנוני בעת החתימה, וכי מעולם לא התחייבו שההיתרים יתקבלו תוך תקופה קצרה. לדבריהם גם הוצאות הגנרטורים היו ידועות לרוכשים מראש, ולכן הם פטורים מלפצות בגינן. לחלופין ביקשו הנתבעים להטיל את האחריות על המשכירה, נגדה הגישו הודעת צד ג'.

זמן סביר?

אבל השופט פורג קבע כי לשון זיכרון הדברים ברורה: המוכרים התחייבו במסגרתו לדאוג להסדרת ההיתרים והחניות, ואף למצוא פתרון אם המשכירה לא תעמוד בהתחייבויותיה. עם זאת, ההסכם לא קבע תוך כמה זמן עליהם לעשות כן, ומאליה צפה השאלה מה נחשב ל"זמן סביר" בהקשר הזה.

לאחר שבחן את העדויות והראיות, שוכנע השופט כי פרק הזמן הסביר להשלמת ההתחייבויות, בנסיבות העניין, עמד על ארבעה חודשים ממועד העברת ניהול האולם לרוכשים; זאת בהינתן "שבאולם כבר נערכים אירועים" מחד גיסא, "וכשמעדויות העדים המקצועיים עולה כי מדובר בהליך מורכב", מאידך גיסא.

אשר לתקופה שבגינה על המוכרים לפצות, קבע השופט כי מדובר בחודש וחצי שבמהלכו נאלצו הרוכשים לתפעל את העסק באמצעות גנרטורים, עד שחובר האולם לחברת החשמל באופן זמני.

בהתאם לכך חויבו המוכרים לשפות את הרוכשים בעלויות הפעלת הגנרטורים, בניכוי עלות החשמל הרגילה, בסך 581,600 שקל, זאת בתוספת 50 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד. הודעת הצד השלישי כנגד בעלת המבנה נדחתה, והנתבעים חויבו לשלם אף לה הוצאות משפט בסכום דומה.

• ב"כ התובעים: עו"ד אשר אפריאט ועו"ד בוריס שמקר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד דורון לפק
• ב"כ צד ג': עו"ד מני חי ועו"ד גונן קסטנבאום  

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.