רכש קרקע בידיעה שנמכרה בעבר – והפסיד אותה

הרוכש התעקש שלא ידע שמישהו אחר מעבד את החלקה אבל טענתו הופרכה לנוכח העובדה שהוא בעלים של מספר חלקות בכפר הקטן בו הוא מתגורר, אחת מהן גובלת בה. בית המשפט קבע כי ערך את העסקה בחוסר תום לב

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה תביעה להצהיר על תושב גוש חלב כבעלים של חלקה חקלאית בכפר, אותה רכש מבעליה 8 שנים אחרי שהאחרון מכר אותה לגיסתו שנפטרה. השופט יונתן אברהם דחה את טענת הרוכש כי זכויותיו גוברות משום שהמנוחה לא רשמה הערת אזהרה, לאחר שקבע כי בעת שרכש את החלקה היה מודע לכך שבנה של המנוחה מחזיק בה ומעבד אותה. טענה חלופית שלו, לפיה ההסכם עם המנוחה צריך להתבטל משום שהוגדר כהסכם מתנה כדי להונות את רשויות המס נדחתה גם כן.

לפי גרסת הרוכש, כשקנה את החלקה ב-2016 לא ידע שהבעלים (שנפטר לאחר הגשת התביעה) כבר מכר אותה לגיסתו. רק כשבועיים לאחר מכן בנו דיווח לו שראה אחד מבני המשפחה שלה עובד בה, ולאחר שערך בירור נודע לו שב-2008 נחתם ביניהם הסכם מתנה.

התובע העלה שתי טענות עיקריות שלשיטתו מצדיקות לקבוע שהוא הבעלים של החלקה למרות העסקה הקודמת עם המנוחה. הראשונה, שלא יכול היה לדעת על העסקה עם המנוחה משום שהיא לא רשמה לטובתה הערת אזהרה. השנייה, שההסכם עם המנוחה צריך להתבטל משום שנועד להונות את רשויות המס.

בנה של המנוחה והיורש היחידי שלה טען מנגד כי התובע ידע גם ידע שהחלקה, שגובלת בחלקה אחרת שבבעלותו, נמכרה. הוא ציין כי אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בחלקה מעובדת שנטועים בה עצי אפרסק ויש בה מערכת השקיה חדשנית, והוסיף כי גוש חלב הוא כפר קטן וכולם יודעים שהחלקה הייתה של אמו.

לגבי טיב ההסכם, הבן הודה כי אמו רכשה מאחיה את החלקה בתשלום כ-11 שנים לפני הסכם המתנה, וכי ההחלטה לערוך את ההסכם נועדה להימנע מתשלום מס. עם זאת, לטענתו, זה לא שולל את העובדה שהחלקה הייתה שייכת לאמו שנים לפני שהתובע רכש אותה.

לא אמין

השופט יונתן אברהם קבע כי העובדה שלא נרשמה הערת אזהרה לטובת המנוחה יכולה הייתה לשחק לטובת התובע לו נהג בתום לב. אלא שמהראיות והעדויות עלה כי גם בלי ההערה הוא היה מודע לכך שהחלקה כבר נמכרה – כך שלא עמד בדרישת תום הלב.

השופט קבע כי גרסת התובע שלפיה לא ידע שהמנוחה מחזיקה בחלקה לא אמינה בהתחשב בכך שגוש חלב מקום קטן וכבעלים של חלקות חקלאיות רבות סביר להניח שהכיר את החקלאים האחרים בכפר. כל זאת, בפרט כשמדובר בחלקה מטופחת ומושקעת שברור שמישהו מעבד אותה.

השופט הוסיף כי התובע אף נמנע מלהביא לעדות את בנו או את מי שלטענתו סיפר לו שהחלקה עומדת למכירה כדי לאשר שלא ידע מי מעבד אותה אלא לאחר ההסכם. כמו כן, השופט הפנה לסתירות בגרסתו על אודות התשלום ותפיסת החזקה בחלקה שפגעו במהימנותו.

השופט אף דחה את דרישת התובע לביטול הסכם המתנה מחמת אי-חוקיות. ראשית, משום שהתובע לא היה צד להסכם. שנית, משום שנהג בחוסר תום לב ורכש חלקה שידע כי נמכרה קודם לכן. שלישית, משום שאפשר להסיר את הפגם באמצעות דיווח מתוקן לרשויות המס.

לפיכך התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לבנה של המנוחה הוצאות של 30 אלף שקל.

• ב"כ התובע: מרואן מויס, עו"ד מקרקעין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אלפרד סאדר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.