רזי המשפט

הפרק שלהלן, הלקוח מתוך הספר, מתאר את דמותו של השופט החכם בעל התפיסה המהירה והטובה, אשר אינו מסתפק בראיות הגלויות והפשוטות בלבד, אלא מצליח לאתר את הטמון בראיות אלה, ומצליח להתבונן אל מתחת לפני השטח:

השופט החכם בעל התפיסה המהירה

כל משפט מורכב בדרך כלל משני חלקים: הגלוי והסמוי. החלק הגלוי כולל את הראיות, כפי שהן מובאות כפשוטן מפי העדים, כפי שהן עולות ממסמכים וכפי שהן מתגלות מעל לפני השטח. החלק הסמוי, לעומת זאת, קשה יותר לאיתור. הוא כולל את הסמוי מן העין משום שמנסים להסתירו או להקהות את חשיבותו. פעמים רבות מקופלת דווקא בו תמצית ההוויה של המקרה בו דן השופט.

השופט החכם בעל התפיסה הטובה לא יסתפק בראיות הגלויות והפשוטות בלבד, אלה המוגשות לפניו סדורות וערוכות, אלא יצליח לאתר את הטמון בהן. שופט זה יצליח להתבונן אל מתחת לפני השטח. חדות עינו והבנתו את נפש האדם יתנו בידיו את הכלים המתאימים לחדור, ככל האפשר, אף ללב האדם הניצב מולו: עד, בעל דין. האם תם לב הוא אם לאו?

החלק הסמוי טומן בחובו פעמים רבות את המניע לסכסוך, לאמירת השקר, לעלילה. הוא מקפל בתוכו את השאיפות, הכעסים, הדחפים והרצונות של הצדדים, גם כאלו שאין הם רוצים להודות בהם מחמת הבושה או בשל מניע נסתר אחר.

בחלק זה מקופלת פעמים רבות ה-leading point (נקודת המפתח) של המשפט כולו.

ניטול דוגמה: בסכסוך קרקעות בין יורשים, שכל אחד מהם קיבל מהמוריש שטח זהה בגודלו, אך שונה בטיבו, ירצה פרקליט הנתבע להראות כי התביעה נובעת מתחושת אפליה סובייקטיבית של התובע ולא מהבנה אובייקטיבית המבוססת על עובדות. החלק הגלוי במשפט כזה יהיה, אם כך, טענותיו של התובע על ההבחנה בין טיב הגידולים שאפשר לגדל בחלקתו, באיכות השמש המגיעה אליה, במידת המשקעים וכיוצא באלה נתונים אובייקטיביים. הצד שכנגד יתנגד לאלה ויטען שאין בהם ממש, שגודל השטח זהה והטיב המשתנה הוא מקרי או שאינו רלוונטי או שהעובדות עצמן אינן נכונות. עד כאן החלק הגלוי.

בחלק הסמוי, לעומת זאת, יניח פרקליט הנתבע את התשתית לתחושת האפליה הסובייקטיבית שמלווה את האח התובע, גם אם אין בסיס לתביעתו מהפן האובייקטיבי. הדבר ייעשה תוך סקירת אירועים מהעבר מהם ניתן ללמוד כי ננקט שוויון יחסי בין האחים, ובכל זאת לא היה התובע שבע רצון ממה שנפל בחלקו.

המסר הסמוי אם כן יהיה: "תחושת אפליה סובייקטיבית, חסרת בסיס, מניעה את התובע תמיד וגם בענייננו".

בעבודת הפרקליט המתדיין בפני השופט החכם, ברובד זה, שני שלבים:

א. איתור החלק הסמוי ובחירת ה-leading point (טיעון המחץ);

ב. בחירת הדרך הראויה להצגת החלק הסמוי בפני השופט, וחשיפתו.

יתרונו של השופט בעל התפיסה הטובה נעוץ בראייתו החודרת והמעמיקה. אמת, אולי יהיה צורך להציג בפני שופט כזה את הנתונים כולם ולהניח לו לעבדם ולהגיע מעצמו לתוצאה המתבקשת (לכל היותר בעזרת רמיזה על הכיוון הסמוי). הדבר יעניק יתרון של ממש לפרקליט הנוהג כך משני טעמים:

א. השופט יגיע למסקנה בעצמו ומתוך תפיסתו והבנתו שלו ולכן ידבוק בה כבגרסה הנכונה.

ב. הדבר ישמור על מידת העניין של השופט (בעל סקרנות אינטלקטואלית הצמא לדעת) במשפט ובטיעון המוצג.

פעמים רבות אף ירמוז השופט לפרקליט, כי עמד על פשר העניין וניתן לעבור לנושא הבא. אצל שופט מסוג זה ראוי שהפרקליט יאמץ את עצתו וידלג הלאה, לאחר שהעמיד את כל הנתונים העובדתיים הדרושים כדי שמסקנת השופט תהא מושתתת על האדנים המוצקים הנכונים. כפרקליט, תן לשופט את הקרדיט לו הוא ראוי.

לספרו של עו"ד יורם סגי זקס

* עו"ד יורם סגי זקס הינו עורך מדור הדין הפלילי באתר המשפט הישראלי PsakDin.co.il, משמש כיו"ר התנועה למלחמה בעוני בישראל www.Halev.org.il, סנגור וחבר הועדה לסיוע משפטי בלשכת עורכי הדין.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.