הנער נפל בביתו ונחתך משברי חלון זכוכית. הוא הגיע למוקד טר"ם שם ידו נתפרה, אך רק כעבור כמה חודשים פנה לאורתופד והתברר שהחתך גרם לפגיעה עצבית. בית המשפט קבע שטר"ם אחראית ל-20% מהנזק והיא תשלם כ-116 אלף שקל
השופטת רחל קרלינסקי קיבלה לאחרונה חלקית תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד חברת טר"ם המפעילה מרפאות לטיפול רפואי מיידי. ב-2012 נפגע נער בן 15 בביתו משברי זכוכית. כשהגיע למרפאה טיפל בו רופא שאינו אורתופד ותפר את ידו תוך הנחיה לבקר בקופת חולים למחרת. רק כעבור חודשים פנה הנער למומחה שגילה כי החתך גרם לפגיעה בעצב, והוא נזקק להשתלת עצב. השופטת קבעה שרופא טר"ם התרשל כשלא הפנה את התובע במפורש לאורתופד לאחר הפגיעה.
התובע, יליד 1997, סיפר כי במרץ 2012 נפל לעבר חלון זכוכית בביתו ונפגע מהשברים. אחותו הגיעה אליו מהחדר הסמוך והוא פנה עימה במהירות לקופת חולים ומשם הופנה לטר"ם.
לגרסת התובע, הרופא ביצע תפירה של הפצע באמצעות חמישה תפרים תחת הרדמה ושיחרר אותו לביתו ללא הוראות נוספות.
רק לאחר כמה חודשים, כשהמשיך לסבול מכאבים ותחושת נימול באצבעות, פנה התובע לקופת חולים, נבדק והופנה מיד לבדיקת EMG שהעלתה צורך בניתוח דחוף. בניתוח שבוצע בבית החולים הדסה בירושלים התגלה שעצב המדיאנוס בכף יד ימין היה קרוע לגמרי ובוצעה הטריית קצוות העצב ותיקון הקרע על ידי השתלת עצב מהזרוע.
לטענת התובע, הרופא בטר"ם התרשל כשלא ביצע בדיקה לבחינת פגיעה עצבית בכף היד ולא הפנה אותו לטיפול של אורתופד.
לדבריו, אלמלא רשלנותו של הרופא, הוא לא היה נדרש לניתוח של השתלת עצב ונכותו הייתה נמוכה יותר אם היה מנותח בסמוך למועד הפגיעה.
טר"ם טענה מנגד כי הרופא מטעמה פעל באופן מקצועי ובסיום הטיפול הנחה את התובע להגיע למחרת לקופת חולים. לדבריה, התובע בכל מקרה היה נותר עם נכות עקב פציעתו, ללא קשר למעשה או מחדל כלשהו של הרופא.
הפניה כללית ולא מפורטת
השופטת הבכירה, רחל קרלינסקי, מבית משפט השלום בכפר סבא, קיבלה את גרסת הנתבעת כי הרופא הפנה את התובע לקופת חולים. עם זאת, קבעה, הרופא סטה מנורמת התנהגות מקובלת במתן הפניה כללית שאינה מפורטת דיה, ולא הנחה את התובע להיבדק על ידי אורתופד.
השופטת הדגישה כי הוכח שרופא הנתבע היה מיודע לחלון ההזדמנויות של שלושה שבועות לטיפול במקרה של פגיעה עצבית. הרופא הודה בעדותו כי הפנה את התובע לקופת חולים מתוך כוונה שייבדק על ידי אורתופד, אך יישום הכוונה היה כושל.
בהתאם לחוות דעת מטעם מומחית בית המשפט קבעה השופטת כי תפירה מוקדמת של העצב הייתה מיטיבה את מצבו של התובע, כך שהוא לא היה נזקק להשתלה על כל השלכותיה.
היא קבעה שהוכח שנלתבעת הייתה תרומה של 20% לשיהוי של התובעים להגיע לרופא אורתופד. עם זאת, נקבע, גם לתובע אשם תורם של 30% מאחר שלא דרש לראות מומחה אף שסבל מכאבים והעדר תחושה, אלא רק לאחר שמצבו החמיר מאוד.
בסופו של דבר העמידה השופטת את נזקיו של התובע על סך של 670,000 שקל.
בהתאם להיקף האחריות שנקבע ותוך הפחתת אשם תורם חויבה הנתבעת בפיצוי של 93,800 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 22,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ירון מויאל
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין