הקונים נכשלו במבחני הקבלה לאגודה וטענו שעורך הדין הטעה אותם לחשוב שיוכלו להירשם כבעלי המשק ללא החברות. תביעתם נדחתה
בית משפט השלום ברמלה דחה לאחרונה תביעה כספית שהגישו רוכשי משק במשמר איילון נגד עורך דין שייצג אותם בעסקה. במוקד התביעה: טענת הרוכשים לפיה ייעוץ רשלני מצד עורך דינם המיט עליהם אסון כלכלי בסך 1.8 מיליון שקלים. אלא שהשופט זיוון אלימי קבע כי הרוכשים פעלו בהתאם לאינטרסים שלהם ולא הוכיחו שעורך הדין הטעה אותם לחשוב שיוכלו להירשם כבעלי המשק מבלי להתקבל כחברים במושב.
תחילת הפרשה ביולי 2014, אז חתמו התובעים על ההסכם לרכישת המשק במושב הממוקם בשפלת יהודה. סעיף מרכזי בהסכם קבע כי במידה שהרוכשים לא יתקבלו כחברים באגודה הם יהיו רשאים לבטל את העסקה. לצורך ייצוגם בעסקת המכר ובהמלצת המתווכת שהראתה להם את המשק, הם שכרו את שירותיו של עורך הדין הנתבע, שבאותה עת שימש גם כיועץ המשפטי של המושב.
בסמוך לחתימת ההסכם החלו הרוכשים בתהליכי קבלה למושב אך אלה הסתיימו בכישלונות חוזרים ונשנים. ציוני מבחני הקבלה שלהם היו לא מספקים, והמושב דחה את בקשתם להתקבל כחברים שוב ושוב. על רקע זה, התכנסו המוכרים, הרוכשים ועורכי דינם והסכימו כי הסעיף שמעניק לרוכשים אופציית ביטול בשל אי-קבלה למושב – מבוטל.
חרף ההסכמות נמנעו הרוכשים מלשלם את התמורה בזמן והם אולצו לפצות את המוכרים ב-450,000 שקל בשל הפרת החוזה.
בסופו של יום העסקה הושלמה והרוכשים מחזיקים בפועל במשק ובונים שם את ביתם, אך בדצמבר 2020, יותר משש שנים אחרי חתימתם על ההסכם, הם הגישו את התביעה נגד עורך הדין.
לטענתם, הלה המליץ להם לוותר על אופציית הביטול תוך שהתחייב כי ניתן יהיה לרשום את המשק על-שמם גם אם לא יתקבלו כחברים באגודה. לשיטתם מדובר בייעוץ רשלני שגרם להם לנזק של כ-1.8 מיליון שקל ומצדיק לפסוק לטובתם פיצוי.
עורך הדין, מנגד, כפר בטענת הרוכשים וטען שהייצוג שנתן היה ללא רבב.
לא כל טעות היא רשלנות
השופט אלימי הבהיר שחובת עורך הדין לפעול במיומנות כלפי לקוחותיו אין משמעה איסור גורף לטעות בשיקול הדעת. "אחריותו של עורך הדין לפעול במיומנות ובזהירות כלפי לקוחו אינה אחריות מוחלטת, ולא כל טעות מהווה מעשה של רשלנות", ציטט מפסיקה מנחה.
עוד הוא ציין כי במקרה זה לרוכשים היה אינטרס לוותר על אופציית הביטול, שכן רק באמצעותו ניתן היה להשלים את העסקה, לקבל את החזקה במשק ולהגיש בקשות להיתרי בנייה.
מכאן שלא הוכח כי מקור הוויתור הינו בייעוץ המשפטי שקיבלו מעורך הדין דווקא. אדרבה, ממסכת הראיות עלה כי הרוכש האיץ בעורך הדין להשלים את הפעולות הנדרשות כדי להתקדם בעסקה ולהכניס להסכם את נספח הוויתור. גם המתווכת בעסקה העידה שהרוח החיה מאחורי הרצון להתקדם בעסקה אף ללא קבלה לאגודה, היה הרוכש בעצמו.
השופט קבע שמלבד ההיגיון שבמהלך, הרוכשים לא הוכיחו שזה מה שייעץ להם עורך הדין, כך שאין צורך לדון בשאלה האם ייעוץ כזה מהווה רשלנות. קביעה זו התבססה בין היתר על דברי הרוכש, שהצהיר כי עורך הדין אמר לו רק שהוא "מאמין" שיוכל לרשום את המשק על שם התובעים גם ללא חברות, אך לא שהוא מתחייב על כך.
בנוסף, העובדה שבמשך שש שנים הרוכשים לא התלוננו על השירות המשפטי שניתן להם ואף הסכימו לפצות את המוכרים במאות אלפי שקלים, אומרת דרשני.
לפיכך השופט דחה את התביעה וחייב את הרוכשים ב-60,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעים: עו"ד יריב שחל
- ב"כ הנתבע: עו"ד יצחק שפרבר
עו"ד אירם גל עוסק ב- נדל"ן במושבים וקיבוצים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין