רוכשי דירה הפרו חוזה - אך לא ישלמו את הפיצוי המוסכם

הקונים איחרו בהעברת התשלומים. אף שמדובר בהפרה יסודית נמצא כי לפי ההסכם, כדי שתקום למוכרים זכאות לפיצוי צריך שהעסקה תבוטל - ואילו כאן היא הושלמה

רוכשי דירה שאיחרו בהעברת התשלומים, באופן העולה כדי הפרה יסודית, לא ישלמו למוכרים את הפיצוי החוזי המוסכם - כך קבע לאחרונה בית משפט השלום באשקלון. השופט עידו כפכפי נימק שתנאי נוסף ומצטבר לזכאות לפיצוי, מעבר להיות ההפרה יסודית, הינו שההסכם בוטל בעקבותיה - אלא שבמקרה זה העסקה הושלמה.

התובעים מכרו את דירתם לנתבעים, במסגרת הסכם מאוקטובר 2021, תמורת מיליון וחצי שקל. בחוזה נקבע שחלק הארי של התמורה (930 אלף שקל) ישולם בשתי פעימות - האחת, כנגד מכתב כוונות מהבנק; והשנייה, תוך שבוע מקבלת נסח טאבו נקי. נקבע שאם מי מהצדדים יבצע הפרה יסודית "ועקב כך בוטל הסכם זה - יהא עליו לשלם לצד המקיים פיצוי קבוע", בסך 150 אלף שקל.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט באפריל אשתקד טענו המוכרים שהקונים ביצעו כלפיהם הפרה יסודית, בדמות איחור בהעברת התשלומים, באופן המזכה אותם בפיצוי המוסכם. נטען שהפעימה הראשונה שולמה רק כחודש לאחר מכתב הכוונות, כאשר זו השנייה הועברה בחלוף כמעט חודשיים מהמצאת נסח טאבו נקי. לצד סכומים נוספים שנתבעו, הועמדה התביעה על כ-210 אלף שקל.

טענת ההגנה המרכזית של הרוכשים הייתה שהמוכרים מחלו להם על האיחור, ולכן אינם זכאים לפיצוי. הם הצביעו על עצם השיהוי בנקיטת ההליך המשפטי, אי-משלוח מכתב התראה מעורך דין טרם הגשת התביעה, ומסירת המפתח לדירה ללא כל טענה - כאינדיקציות התומכות בגרסתם.

"סעדתי את אבא"

אבל השופט כפכפי דחה את טענת הרוכשים לפיה המוכרים ויתרו להם על האיחור בהעברת התשלומים. "אכן", כתב, “התביעה הוגשה כשנתיים לאחר השלמת עסקת המכר, ולא קדם לה מכתב דרישה - אולם אין כל מצג של המוכרים כי ויתרו על טענתם. פער של שנתיים בין הולדת העילה להגשת תביעה אינו בגדר שיהוי המעיד על ויתור על זכויות".

בעניין זה העיד המוכר שלא היה פנוי נפשית להגשת התביעה מוקדם יותר, מאחר שסעד את אביו החולה, וכי רק לאחר מותו בינואר 2024 מצא את הזמן לכך. אשר לנסיבות מסירת הנכס, קבע השופט ש"עצם העובדה כי המוכרים נהגו בהוגנות והעבירו החזקה בדירה מבלי שדרשו במפורש, או כתנאי, לקבל פיצוי בגין האיחור בתשלומים - לא צריכה לפעול כנגדם, ולא מצאתי כי התנהגות זו מהווה ויתור על זכותם לדרוש פיצוי".

בסופו של יום קבע השופט שלא נסתרה גרסת המוכרים, לפיה הקונים איחרו בהעברת התשלומים, ומכאן שמדובר בהפרה יסודית. גם טענת האחרונים למחילה על העיכוב והפיצוי נדחתה. ואולם למרות זאת נקבע שהמוכרים אינם זכאים לפיצוי המוסכם, נוכח לשונו הברורה של החוזה.

"תניית הפיצוי המוסכם לא מקנה למוכרים זכות לתבוע את הפיצוי המוסכם בנסיבות בהן ההסכם לא בוטל. על כן, זכאים התובעים רק לנזקים שנגרמו עקב האיחור בתשלומים", נימק השופט. הוא ציין שהמוכרים הוכיחו נזקים קטנים בלבד בהקשר הזה, המסתכמים לאלפי שקלים בודדים - אותם על הרוכשים אומנם לשלם להם, ואולם מיתר התביעה השניים, כאמור, ניצלו.

לאור ניצחון המוכרים במערכה השנייה אך הפסדם הצורם בזו השנייה, לא נפסקו לטובתם הוצאות משפט.

• ב"כ התובעים: עו"ד שירה גואטה
• ב"כ הנתבעים: עו"ד צביקה מועלם

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.