רוכב אופניים שנסע בכביש 4 ב-2010 נתקל בגוש בטון ונפל. באחרונה התקבלה תביעה שהגיש נגד החברה הלאומית לתשתיות דרכים והיא תפצה אותו בכ-300,000 שקל.
באחד מימי אוקטובר 2010, בשעות הבוקר המוקדמות, רכב אדם על אופניו בשולי כביש 4 ממחלף אלוף שדה לצומת מסובים. תוך כדי רכיבה נתקל האיש ביציקת בטון שהייתה על הכביש והוא נפל מאופניו ונחבל.
בתביעה שהגיש נגד עיריית רמת גן ונגד החברה הלאומית לתשתיות דרכים בישראל (כיום – "נתיבי ישראל") הוא טען שהנתבעות התרשלו בתחזוקת הכביש והן אחראיות להימצאות גוש הבטון שהביא לנפילתו.
עיריית רמת גן טענה מצידה שקטע הכביש בו מדובר לא נמצא בתחום אחריותה. במקביל היא הכחישה שהיה איזשהו מפגע בכביש.
גם החברה הלאומית לדרכים הכחישה שהיה במקום גוש בטון וטענה שלכל היותר מדובר ב"כתם" או "בליטה" שאינם מפגע בטיחותי. לחילופין לדבריה, גם אם היה במקום גוש בטון היה על התובע לראות אותו ולהיזהר מפניו.
היא הוסיפה שבדו"ח מד"א צוין שהתובע החליק ונפל מהאופניים במהלך הנסיעה ולא מוזכר שום גוש בטון. היא העלתה טענות נוספות ביחס לצילומים מזירת האירוע שהציג התובע וציינה כי מדובר בתצלומים ערוכים.
"רולטה רוסית"
אך השופט הבכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל אביב כתב שהתמונות דווקא נראות אמינות. כמו כן לדבריו, הדברים שהתובע אמר למד"א זמן קצר לאחר התאונה נמסרו כשגופו "חבול ודואב" וכשהוא תחת השפעת מורפיום כך שאין לתת משקל רב לבחירת המילים שלו.
השופט דחה את התביעה נגד עיריית רמת גן וציין כי היא אינה הבעלים של כביש 4. השופט הסביר שהמדינה החליטה שכביש זה, כמו עוד כבישים ראשיים אחרים, יהיו באחריות החברה הלאומית לתשתיות דרכים – תאגיד ממשלתי שהוקם במיוחד ב-2004 לצורך פיתוח ותחזוקת הכבישים (והחליף את מע"צ ההיסטורית).
עם זאת, השופט קיבל את הטענות כנגד החברה. לדבריו, נציג החברה העיד כי "גוש בטון בכביש הוא דבר מסוכן שצריך לסלקו". בנוסף, מדיניות החברה באשר לסילוק מפגעים מהדרך והשוליים אינה ברורה ונראה שהיא ממתינה לדיווחים ולא יוזמת סריקות ובדיקות אקטיביות בעצמה.
"לעיתים נראה שרוכבי האופניים בישראל נאלצים לשחק "ברולטה רוסית" בכבישי הארץ בלית ברירה עקב מחסור במסלולי רכיבה מוסדרים ונאותים", כתב השופט והוסיף כי מבחינת הרוכבים, המקום שבו הם יכולים ורשאים לרכב הם שולי הכביש. לדבריו, על החברה מוטלת החובה לדאוג לביטחונם של משתמשי הדרך, ובכללם רוכבי האופניים, שנמצאים בסיכון גבוה בדרך בינעירונית.
בנסיבות אלה קבע השופט שהחברה התרשלה כשלא עשתה די על מנת להסיר את המפגע משולי הכביש.
עם זאת השופט קבע שלתובע אשם תורם מסוים שכן אמנם זכותו לצפות שהשוליים הסלולים שעליהם הוא רוכב יהיו ללא מפגעים אך בזמן הרכיבה הוא אינו יכול רק להביט קדימה.
השופט פסק שהתובע נותר עם נכות של 15% עקב כאבים ומגבלות במפרק הירך. בסך הכל חויבה החברה לפצות אותו בכ-300,000 שקל לאחר ניכוי אשם תורם של 25%. בנוסף היא חויבה בשכ"ט עו"ד והוצאות בשיעור 23.4% מהסכום. התובע עצמו חויב לשלם לעיריית רמת גן הוצאות ושכ"ט עו"ד של 18,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאיה קפלן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין