לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נגד נאזם אבו סעיד
לאחר שראש מסגד 'שיהאב א-דין' בנצרת הורשע בעבירות של הסתה לאלימות וטרור ותמיכה בארגון טרור, כאשר ניצל את מעמדו להעברת תכנים מסיתים ואלימים בקרב המתפללים, גזר עליו בית משפט השלום בנצרת עונש של 3 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי.
בכתב אישום שהוגש נגד נאזם אבו סעיד נטען, כי בזמן ששימש כראש המסגד 'שיהאב א-דין' בנצרת, הגה וייסד תנועה המכונה 'קבוצת תומכי אללה- ירושלים בנצרת', והפיץ בקרב אלפי המתפללים כרוזים, חוברות וגילויי דעת, בהם פרש השקפת עולם אידיאולוגית זהה לזו של הג'יהאד ואל קעידה ויזם את הקמת אתר האינטרנט 'מוסלים 48' לשם הפצת משנתו.
כן נטען, כי אחדים ממתפללי המסגד אמצו את האידיאולוגיה הקיצונית שהפיץ הנאשם ובשמה ביצעו עבירות אלימות קשות בכאלה שאינם מוסלמים.
בטיעוניה לעונש ביקשה המדינה לגזור על הנאשם את העונש המרבי בגין העבירות בהן הורשע- 5 שנות מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי. לטענתה, מדובר במקרה ההסתה החמור ביותר שנידון עד היום בישראל, הן מבחינת היקף הפרסומים וטיבם, והן מבחינת מעמדו הרם של הנאשם ומידת השפעתו על קהל מאמיניו.
סנגורו של הנאשם טען, כי בפרסומיו, לא קרא הנאשם מפורשות לאלימות וציין כי העונש הנהוג במקרים של הרשעת נאשמים בעבירות הסתה, הינו מאסר על תנאי בלבד, וביקש כי גם במקרה זה לא יוטל על הנאשם עונש קיצוני.
על המדינה להתגונן מפני הקמים עליה
סגנית הנשיא, השופטת לילי יונג גפר גזרה על הנאשם עונש של 3 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי, כאמור.
נקבע, כי פרסומי הנאשם היו חלק ממערכת מאורגנת ואינטנסיבית של התבטאויות מילוליות, כתובות ומשודרות, שביטאו את השקפת עולמו, העולה בקנה אחד עם השקפת עולמם של ארגוני טרור, הקוראים לפגוע במי שאינו שותף לדרכם, וכי מסריו הועברו תוך קריאה לאמץ את תורתו ולעשות שימוש באלימות לשם השגת מטרותיה.
המסרים האלימים, כך נקבע, הועברו לאורך זמן, באופן יסודי ומעמיק, ברגש ובשכנוע עמוקים, תוך שהנאשם עשה שימוש בכישרונו הרטורי, בידענותו המופלגת ברזי הדת המוסלמית ובמעמדו הרם בקרב קהילתו ומחוצה לה.
נפסק, כי אין חולק כי לאחר שצעירים נחשפו לפרסומים הקוראים לתמיכה בארגוני הטרור ובשימוש באלימות, הם הושפעו באופן שהוביל אותם לבצע מעשי אלימות קשים, ולפיכך יש לראות בנאשם אחראי מוסרית לאותם מעשי אלימות שנעשו בהשראתו.
השופטת ציינה, כי גם מדינה דמוקרטית הדוגלת בשמירה והקפדה על חרויות הפרט, רשאית להתגונן מפני הקמים עליה ועל אזרחיה, ולהגביל את האפשרות לעשות שימוש בחרויות אלה כדי לפגוע בזולת או במדינה, וכל אדם רשאי אומנם להחזיק בהשקפת עולם ככל העולה על רוחו, אך אינו רשאי לעשות בה שימוש שיש בו משום תמיכה בארגוני טרור, ומטריית זכויות היסוד, לרבות חופש הביטוי, לא יגנו עליו ולא ימנעו ממנו לתת את הדין על מעשיו.
נקבע, כי העובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות, כי היה במעצר והורחק מביתו לתקופה ארוכה, איבד את מעמדו כמנהיג רוחני וסבל מפגיעה כלכלית, והעובדה כי מדובר במקרה ראשון מסוגו ובעוצמתו, ייזקפו לזכותו בגזירת דינו. עם זאת נקבע, כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי של תגמול והרתעה על פני נסיבותיו של הנאשם.
ב"כ המאשימה: עו"ד יעל כוכבי
ב"כ הנאשם: עו"ד ראפי מסאלחה
לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נגד נאזם אבו סעיד
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.