"קשר חם וטוב": הבת תקבל את רכוש אמה, שלושת אחיה לא יקבלו דבר

שלושת האחים התנגדו לקיום צוואת אמם, בטענה שאחותם בודדה אותה והשפיעה עליה השפעה בלתי הוגנת. השופטת דחתה את עמדתם לאחר ששוכנעה כי הבת טיפלה באמה במסירות.

 סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, השופטת מירה דהן, דחתה את התנגדותם של שלושה מילדיה של אישה שנפטרה ב-2013, וקבעה כי צוואתה – בה הורישה את כל רכושה לבת רביעית – תקוים.

"סיפור חייה של המנוחה לא היה קל. היא סבלה ממחלת נפש אשר הרימה ראשה לא אחת והטביעה אז את שלוות נפשה של המנוחה . באותם עתים היתה המנוחה מסתגרת, לא אוכלת, לא מתקלחת ואף ניסתה ליטול נפשה בכפה לא אחת", כך כתבה השופטת דהן בפרק הסיכום של פסק דינה.

המנוחה הלכה לעולמה ב-2013. בצוואתה שערכה ב-1987 לאחר שהתאלמנה, ביקשה להוריש את כל רכושה כולל דירה בת 5 חדשים, לבתה (התובעת בהליך).

שלושת ילדיה הנוספים, הגישו התנגדות לקיום הצוואה. הם טענו כי אמם לא היתה כשירה לערוך צוואה, שכן היא סבלה ממחלת נפש קשה (סכיזופרניה ודיכאון), ומ-1980 היתה מאושפזת לעתים תכופות בבתי חולים פסיכיאטרים.

עוד הם טענו כי התובעת ובעלה השתלטו בחיי המנוחה על  כספה ונפשה ובודדו אותה. לכן הם טענו כי מדובר במקרה של השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה בעריכת הצוואה.

מנגד, הבת – היא התובעת בהליך – טענה כי אמה היתה צלולה וכשירה בזמן עריכת הצוואה. היא סיפרה שהיא הייתה האדם הקרוב ביותר לאמה במשך כל השנים, והמנוחה התגוררה עימה בחיק משפחתה.

לגבי אחיה המתנדים היא טענה שהם לא שמרו עם אמם על קשר – אחד מהם היה נתק מוחלט ממנה במשך כ-27 שנה – וכל טענותיהם הן טענות סרק.

חיים מלאים ושלמים

בנוגע לשכירותה של המנוחה, השופטת דהן אימצה את עמדתו של מומחה מטעם בית המשפט בחן את ההסיטוריה הרפואית שלה וקבע כי בשורה התחתונה, על אף שבתקופות מסוימות היא סבלה מחרדות וממצבים פסיכוטיים, אין עדות לכך שבתאריך עריכת הצוואה היא לא היתה כשירה לעשות זאת.

השופטת אף הפנתה לעדותו של עורך הדין שערך את הצוואה, ואמנם לא זכר את הדברים, אך העיד כי אילו היה מתרשם שהמנוחה אינה מסוגלת לערוך צוואה, לא היה מחתים אותה עליה.

כמו כן, בין היתר לנוכח עדות של אחותה של המנוחה, שהעידה כי המנוחה סיפרה לה שערכה צוואה לטובת בתה, השופטת קבעה כי "המתנגדים לא הוכיחו מעורבות אסורה של התובעת או בני משפחתה בעריכת הצוואה.

בהמשך פסק הדין, לאחר שניחתה את העדויות השונות של בני המשפחה, השופטת אף דחתה את הטענות בדבר השפעה בלתי הוגנת. השופטת שוכנעה כי שלושת המתנגדים לא היו פנויים לטפל באמם (אחד מהם אכן לא היה בקשר עמה), בעוד שאחותם התובעת טיפלה בה במסירות במשך כל השנים.

"המנוחה, כידוע, לא היתה אשה בריאה והתובעת ובני משפחתה ליוו אותה, סעדו אותה אכלו עימה מתבשיליה וחיו איתה חיים מלאים ושלמים; יעידו על כך תמונות שהגישה התובעת ועדויות העדים מטעמה".

כמו כן, השופטת התרשמה שהמנוחה לא בודדה מאחרים ולא היתה כל מניעה לבקר אותה או לשוחח איתה.

"סוף דבר לענין זה – אין לי כל ספק שהקשר בין המנוחה לבין התובעת ובני משפחתה היה קשר חם וטוב", כתבה.

בהתאם לכך, נקבע כי הצוואה תקוים. הנתבעים-המתנגדים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין