לטענת הבן אימו בת ה-97 ואביו המנוח הסכימו בצוואתם המשותפת שלא לערוך עסקאות בנוגע לדירה עד מותם, כך שהמתנה בטלה. טענתו נדחתה בשתי ערכאות
דירה שהעניקה קשישה לשלוש בנותיה במתנה תיוותר אצלן חרף התנגדות בנה – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה כשדחה את ערעור הבן על פסיקה שהכשירה את עסקת המתנה. השופטים סארי ג'יוסי (אב"ד), עפרה אטיאס וניצן סילמן קבעו שצוואת האם ובעלה אינה מונעת ממנה לעשות בדירה כרצונה לאחר מותו, לרבות הענקתה במתנה לחלק מילדיה.
תחילת הפרשה לפני כ-35 שנה אז חתמו הקשישה ובעלה על צוואה משותפת. השניים הסכימו כי לאחר פטירת אחד מהם, יעברו מלוא הזכויות בנכס שבבעלותם לבן הזוג שנותר בחיים. עוד נקבע בצוואה כי "אם חס ושלום נמות שנינו יחד באותו זמן ו/או בזמנים שונים ואף אחד מאתנו לא ישאר בחיים", הדירה תימכר ותמורתה תחולק בחלקים שווים לארבעת הילדים ולנכדה.
כשנה וחצי לאחר עריכת הצוואה נפטר הבעל. עוד 24 שנים חלפו ואשתו, אימם של הצדדים, קיבלה צו לקיום צוואתו. בסמוך לקבלת הצו פעלה האם לרישום זכויותיה בדירה בטאבו, ובו ביום שהן נרשמו – היא העבירה את הזכויות במלואן לשלוש בנותיה, ללא תמורה. הבן, שלא אהב את העובדה שנושל מירושת אביו, הגיש תביעה בה עתר להכריז על עסקת המתנה כבטלה.
לטענתו, צוואת הוריו היא צוואה הדדית המגבילה את בן הזוג שנותר בחיים מלבצע עסקאות ביחס לעיזבון. יתרה מכך, לדבריו, אמו הייתה אישה לא משכילה ובמועד ביצוע עסקת המתנה היא הייתה כבת 90, באופן שמעלה חשש לגבי כשירותה. בנסיבות אלה הוא טען כי אין לתת תוקף לעסקת המתנה.
מנגד טענו אחיותיו כי אין בצוואה הוראות כלשהן המגבילות את זכותו של הצד שנותר בחיים מלחלק את העיזבון כפי שהוא רואה לנכון. מכאן שמדובר בעסקה תקפה לכל דבר.
האם לא העידה
בית המשפט למשפחה קבע שהעברת הדירה מהאם לאחיות בוצעה כדין. בין היתר נקבע כי מאחר שלא הופעל בצוואה מנגנון ההורשה במקרה של פטירת ההורים בו זמנית – באופן שהיה מקנה גם לאח חלק בדירה – הרי שהאם הייתה רשאית לעשות כרצונה ברכוש שירשה מבעלה.
שופטי המחוזי הסכימו עם פסק הדין. בפרט, הם הסכימו לפרשנות לפיה הבן היה זכאי לנתח מהדירה רק אם הוריו היו מוצאים את מותם באותו אירוע, למשל בתאונה. בכל מקרה אחר – חל הסדר ההורשה החלופי לפיו בן הזוג שנותר בחיים יורש לבדו את הנפטר.
"לפיכך, משירשה האם את עיזבון האב המנוח על פי הצוואה", הבהירו השופטים, "רשאית הייתה האם לעשות בעיזבון האב המנוח כרצונה, ובכלל זה, להעביר את הדירה בחייה לבנותיה".
בתוך כך השופטים דחו את ניסיון הבן לקעקע את אותנטיות עסקת המתנה בכך שאחיותיו לא זימנו את האם לעדות. הם הסכימו לקביעת בית המשפט למשפחה לפיה אי זימון לעדות של אישה כבת מאה הנמצאת במצב רפואי מורכב, אינו פועל לחובת האחיות.
בנוסף הם הדגישו שעצם העובדה שהאם ממשיכה להתגורר בדירה אינה גורעת מזכויותיהן של בנותיה בה.
לאור זאת הכריעו השופטים כי ערעור הבן יידחה תוך חיובו בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל לטובת אחיותיו.
- ב"כ הבן (המערער): עו"ד י. סגל ואח'
- ב"כ האחיות (המשיבות): עו"ד א. שיבר ואח'
עו"ד שלמה כץ
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין