הצעיר הודה והורשע בעבירות תקיפה ואיומים, אך בית המשפט קבע כי מדובר במקרה ייחודי שמצדיק להימנע מפגיעה בעתידו: "לנאשם נכונו די אתגרים אף בלעדי ההרשעה"
בית משפט השלום ברמלה החליט לאחרונה לבטל הרשעה של צעיר בן 22 הלוקה באוטיזם בעבירות של תקיפה ואיומים כלפי זוגתו לשעבר. השופט אייל כהן קיבל את עמדת שירות המבחן שלפיה מעשיו של הצעיר נבעו מחוסר הבנה של הסיטואציה, ושוכנע כי שיקולי השיקום מצדיקים להקל עמו ולהימנע מפגיעה בעתידו. "הלקות 'מפלה' מעשית את הנאשם בעל כורחו, לרעה ביחס לדומיו שאינם בעלי אותה לקות. ראוי אם כן כי בית המשפט יושיט ידו... ו'יציבו' ככל הניתן בקרבה לנקודת הפתיחה בה מצויים האחרים".
הצעיר הורשע במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום המתוקן בו הודה התייחס לשני מקרים שהתרחשו בשנים 2017-2018. במקרה הראשון הוא עמד מחוץ לחנות בה שהו זוגתו והוריה, ולאחר שסירבה לצאת אליו נכנס ומשך בשיערה. כשנה וחצי לאחר מכן הוא שלח לה הודעות מאיימות שבהן דרש שתצא מכנס בו השתתפה ותגיע לביתו אחרת יוציא אותה בעצמו.
לאחר הרשעתו נשלח הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר והמלצות לעונש. שירות המבחן התרשם כי העבירות בוצעו על רקע הלקות והקשיים הרגשיים מהם סובל הנאשם. צוין כי העבירות לא נבעו מתפיסות אלימות כלפי נשים אלא מחוסר הבנה של הסיטואציה והיעדר יכולת להכיל את תחושות חוסר האונים והכאב שהציפו אותו לאחר שגילה כי זוגתו מבוגרת ממנו בחמש שנים.
מהתסקיר עלה כי הנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים. במשך שנים סבל מהפרעת קשב, קשיי ויסות וקשיים רגשיים וחברתיים, וטופל בתרופות פסיכיאטריות. בעקבות ההליך החל הנאשם טיפול פסיכולוגי וההמלצה הייתה לשקול בחיוב את ביטול ההרשעה לצד צו מבחן למשך שנה והמשך טיפול.
המדינה הסכימה עם ההמלצה לעונש אך התנגדה לביטול ההרשעה. מנגד ביקש הסניגור להתחשב בנתונים האישיים של הנאשם ולקבל את המלצת השירות במלואה. הסניגור ציין כי מדובר בצעיר שנמצא בראשית דרכו וביקש שלא להטיל עליו כתם של הרשעה פלילית שעלול לפגוע בעתידו.
האינטרס הציבורי לא ייפגע
לאחר שהשופט כהן הקשיב לטיעונים ואף שוחח עם הצעיר ואמו, הוא החליט שהמקרה הייחודי מצדיק את ביטול ההרשעה.
השופט ציין כי האוטיזם מהווה שיקול נכבד בהחלטתו, שכן כפי שנכתב בתסקיר שירות המבחן – העבירות לא בוצעו מתוך דפוס עברייני אלא מחוסר הבנת הסיטואציה הטמון בלקות.
השופט התרשם כי הרשעה תביא לפגיעה בשיקום של הנאשם ובעתידו, במיוחד נוכח העובדה שנקודת הפתיחה שלו שונה ביחס לצעירים שאינם מאובחנים על הרצף האוטיסטי.
"הלקות 'מפלה' מעשית את הנאשם בעל כורחו, לרעה ביחס לדומיו שאינם בעלי אותה לקות. ראוי אם כן כי בית המשפט יושיט ידו בנסיבות המתאימות לנאשם בעל הלקות, ו'יציבו' ככל הניתן בקרבה לנקודת הפתיחה בה מצויים אחרים", כתב.
השופט ציין עוד כי החלטתו נשענת על נתונים נוספים, בהם עברו הפלילי הנקי של הנאשם, גילו הצעיר, העובדה שהעבירות שביצע לא נמצאות ברף חומרה גבוה והוא השכיל לקבל עזרה ולטפל בעצמו. "לנאשם נכונו די אתגרים אף בלעדי ההרשעה, בעוד האינטרס הציבורי לא יינזק כתוצאה מביטולה", נכתב.
לפיכך המלצת השירות התקבלה. בנוסף לצו המבחן הורה השופט לנאשם לפצות את המתלוננת ב-1,000 שקל.
לפסק הדין בת"פ 36860-11-18
- ב"כ המאשימה: עו"ד זוסמן
- ב"כ הנאשם: עו"ד אשר
עו"ד רומן קוגן
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין