אף שנציגת השירות בחברת הרהיטים הפצירה בעובד שלא לגעת בה מכיוון שהיא דתייה, הוא המשיך ביחסו ה"אבהי" כהגדרת הנתבעים תוך שהחמיא לה על גופה. הפיצוי: 96,000 ש'
עובדת לשעבר בחברה לשיווק רהיטים אשר הוטרדה מינית מאחד העובדים תפוצה בכמעט 100 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. העובדת סיפרה שהקולגה שלה נהג בין השאר להחמיא לה על הופעתה החיצונית, לחבק אותה, לצבוט אותה בלחי ואף לגעת בישבנה. השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה שהנגיעות בישבן לא הוכחו ושהמחמאות על המראה החיצוני אינן מהוות הטרדה מינית, זאת בניגוד לחיבוקים, נשיקות וצביטות שעולות כדי הטרדה ומצדיקות לפסוק לטובתה פיצוי.
התובעת החלה לעבוד בנתבעת, חברה העוסקת בשיווק רהיטים, בנובמבר 2018 כנציגת שירות לקוחות. במסגרת תפקידה היא הייתה אחראית אף על תכנון יומן העבודה של אחד העובדים, הנתבע. בתביעה שהוגשה לבית הדין היא סיפרה שזמן קצר אחרי תחילת עבודתה היא החלה לסבול ממסכת הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מאותו עובד.
לטענתה ההטרדות שהחלו בהערות ומחמאות הנוגעות למראה שלה המשיכו בחיבוקים, צביטות בלחי ונשיקות בראש, והידרדרו לכדי ליטוף בירך ונגיעות בישבן. העובדת סיפרה שלאורך כל הדרך היא ביקשה מהנתבע לחדול ממעשיו בשל היותה נשואה ודתייה אלא שהוא המשיך במעלליו כאשר גם הנהלת החברה לא עשתה דבר כדי למנוע את ההטרדה.
בסופו של יום העובדת פוטרה כעבור 5.5 חודשי עבודה כשהיא בהיריון, כשלטענתה מלבד פיצוי על הטרדתה המינית היא זכאית לפיצוי בשל פיטוריה על רקע ההיריון והתלונה שהגישה נגד הנתבע.
החברה והעובד אמנם אישרו את החיבוקים והנשיקות על הראש, אלא שלטענתם מדובר היה ביחס "אבהי" שגילה האחרון כלפי התובעת ויתר העובדות בחברה, שאינו בגדר הטרדה מינית. עוד טענה החברה שפיטורי התובעת קשורים לתפקודה הירוד ולא להריונה או לתלונה שהגישה.
פוטרה על רקע התלונה
תחילה קבעה השופטת מזרחי-לוי שאין הוכחה כי הנתבע אכן נגע בירך ובישבן של העובדת. יתרה מכך, בין העובדת והנתבע לא התקיימו יחסי מרות אלא יחסי השפעה ברף הנמוך, כך שגם האמירות השנויות במחלוקת שהוא נהג לומר לה – ובין היתר "אוהב אותך", "תורידי את המעיל" ו"איזה גוף יפה יש לך" – אינן בגדר הטרדה מינית.
ואולם שונה הדבר, כך השופטת, ביחס למסכת ההטרדות בעניין הנשיקות והצביטות. השופטת האמינה לעובדת שהנתבע נהג לנשק את ראשה ואת כפות ידיה, לצבוט אותה בלחי ובאף ולחבק אותה חזק תוך שהוא אומר לה "אוהב אותך" ו"כפרה עלייך". השופטת אף קיבלה את גרסת העובדת לפיה היא התנגדה למגע וניסתה להדוף את הנתבע בנימוק שהיא נשואה ודתייה, ואולם חרף זאת הוא המשיך במעשיו מדי יום.
"הנתבע התהלך על גבול דק שבין הטרדה לבין התנהגות שעשויה להתפרש בנסיבות מסוימות כהתנהגות שאינה עולה כדי הטרדה. בעניינה של התובעת נחצה הגבול הדק", כתבה השופטת. לדבריה הוא כפה על העובדת מגע לא רצוי באופן חוזר ונשנה ובנסיבות אלה עליו ועל החברה שלא עשתה מספיק כדי למנוע את ההטרדות לפצות אותה ב-60 אלף שקל.
אשר לסיבת הפיטורים השופטת קיבלה את טענת החברה שהם אינם קשורים להריון, ולצד זאת התרשמותה הייתה שלעצם הגשת התלונות בנוגע להטרדות המיניות כן הייתה השפעה על ההחלטה לסיים את העסקתה. בנסיבות אלה היא קבעה שהחברה תפצה אותה ב-15,000 שקל נוספים.
לסיום פסקה השופטת לעובדת 20,935 שקל נוספים עבור הפרשות לפנסיה, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד ארז שופס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יניב אופק
עו"ד אהרון הלוי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין