חברת "מאמי קר" – יצרנית המשחה – תעביר לבתי החולים תל-השומר, הדסה ואיכילוב תרומה של 80 אלף שקל לצרכי מחקר הקשור למחלקת יולדות. מגישת הייצוגית זכתה לגמול של 10,000 שקל.
אישה מיניקה, שהשתמשה במשחה LANOLIN BREASTFEEDING המיועדת להימרח על פטמות נשים מיניקות, שמה לב כי על אריזת המשחה נכתב שאין צורך להסירה לפני הנקת התינוק. אלא שתקנות והנחיות משרד הבריאות קובעות במפורש כי על משחות מסוג כזה חייבים לציין שיש להסיר את המשחה טרם ההנקה.
מעוניינים להגיש תובענה ייצוגית?
פנו ל-עו"ד תובענות ייצוגיות
בינואר 2014 הגישה האישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית המשחה – "מאמי קר", בטענה שהחברה הפרה את הוראות משרד הבריאות. המבקשת טענה כי החברה פגעה באוטונומיה של הנשים המיניקות שצרכו את משחה, להחליט אילו מוצרים ייכנסו לגוף התינוקות שלהן. היא העריכה את הפיצוי לחברות הקבוצה ב-56 מיליון שקל.
יצרנית המשחה הסבירה שאין הצדקה רפואית להסיר את המשחה לפני ההנקה, ולכן לא נגרם נזק לצרכניות. עוד היא טענה, כי הייתה בטוחה שהנחיות משרד הבריאות בעניינה ישונו, אולם לאחר שהבינה זה לא יקרה – שינתה את הכיתוב על האריזות, וכיום ההנחיה מצוינת עליהן.
היצרנית הגיעה להסכמה עם המבקשת והשתיים הגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה, שלפיו החברה תשלח 1,000 אריזות משחה למחלקת יולדות בבתי חולים ברחבי הארץ. כמו כן, היא תשלם גמול של 15 אלף שקלים למבקשת ושכר טרחה של 40 אלף שקל לעורכי הדין שלה.
מסר שגוי לצרכנים
אלא שהיועמ"ש לא אהב את ההסדר המוצע והאיר את תשומת ליבו של שופט ביהמ"ש המחוזי בלוד – פרופ' עופר גרוסקופף למספר נקודות בעייתיות: ראשית, הבהיר היועמ"ש שההנחיה המקצועית של משרד הבריאות היא חד-משמעית ומטרתה למנוע מתינוקות לבלוע משחה שאינה מזון.
שנית, בניגוד לטענת החברה, לא ידוע אם עלול להיגרם לתינוקות נזק כתוצאה מאי הסרת שאריות המשחה, שכן לא נערכו ניסויים בנושא.
שלישית, הוא ציין, כי לא הייתה כל סיבה לחשוב שהנחיה ברורה שהועברה לחברה בעת הנפקת רישיון התמרוק שלה, תשונה.
לגבי התרומה, העיר היועמ"ש שהוא מסתייג מכך שהחברה בעצם תשווק את עצמה באמצעות שליחת משחות בחינם, ובעצם תעצים את המוניטין שלה. לעמדתו, מדובר בהעברת מסר שגוי לצרכנים. היועמ"ש סבר שהפיצוי הכספי צריך להינתן לצרכניות שנפגעו או כתרומה כספית למחלקות יולדות בבתי חולים.
בעקבות הערות אלו הציע השופט גרוסקופף לשנות את הסדר הפשרה, באופן שבו החברה תעביר תרומה של 80 אלף שקל למחלקות יולדות, ושכר הטרחה לעורכי הדין והגמול למבקשת יופחתו.
הצדדים קיבלו את המתווה ובדצמבר 2014 הגישו הסדר פשרה חדש לאישורו של השופט. לפי ההסדר החדש, הפיצוי שהוצע יועבר לצרכי מחקר במחלקות היולדות בבתי החולים תל השומר, הדסה ואיכילוב. כמו כן, התחייבה החברה שלא למכור את המשחה מבלי לציין את מלוא ההנחיות בדבר הסרת המשחה לפני ההנקה. בנוסף, הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט לגמול ולשכר הטרחה המופחתים, כך שהמבקשת תקבל 10,000 שקל ועורכי דין יזכו לשכ"ט של 15 אלף שקלים בלבד.
השופט גרוסקופף אישר את ההסדר, והורה לצדדים לפרסמו בשני עיתונים יומיים נפוצים.
בפסיקה זו אנו רואים שיתוף פעולה של התובעת, בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה, במטרה למצוא את הפשרה המתאימה ביותר. הליך זה מראה כיצד תובענות ייצוגיות יכולות לשפר את מצבו של האזרח ושל החברה כולה.
* עו"ד ד"ר מקסים ארבל עוסק בתובענות ייצוגיות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין