- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- נפגעי פעולות איבה
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פקחית שהוטרדה מינית תפוצה בכחצי מיליון שקל
שוטר שעבד לצד הפקחית הטריד אותה במעשים ובאמירות מיניות. בית הדין קבע כי נגרמה לה נכות נפשית, וחייב את השוטר ואת המועצה המקומית שוהם בפיצוי
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כ-532 אלף שקל לפקחית בשיטור העירוני שהוטרדה מינית בידי שוטר שעבד לצדה. השופט דורון יפת מצא כי ההטרדות גרמו לה לנכות נפשית ותפקודית בשיעור לא מבוטל. השוטר המטריד והמעסיקה, מועצה מקומית שוהם, חויבו בנזקיה ביחד ולחוד.
באוגוסט 2018 החלה התובעת (34) לעבוד במחלקת הביטחון של מועצה מקומית שוהם. במסגרת השיטור המשולב היא שובצה למשמרות עם הנתבע, המבוגר ממנה ב-29 שנה והחל לעבוד כשוטר עוד בטרם נולדה. בפסק הדין צוין שהוא היה גורם הסמכות המקצועית הבכירה בניידת, ובעל היכולת להשפיע על עתידה המקצועי.
במשך כחצי שנה, כך נקבע בהליך, הוא הטריד אותה מינית במעשים ובהתבטאויות. בשני מקרים נצמד אליה מאחור, כרך את ידו סביבה תוך חניקתה, והריח את צווארה ושערה. במקרים אחרים, במהלך נסיעה בניידת, אחז בידה וביצע באמצעותה תנועות מעל איבר מינו. לכך התווספו אמירות ובדיחות מיניות.
באפריל 2019 ביקשה הפקחית שלא לעבוד עמו וסיפרה לממונים עליה על ההטרדות. בהמשך התלוננה במח"ש, שם נסגר התיק, ופנתה גם למנהלת משאבי האנוש במועצה. העסקתה הסתיימה ביוני 2020.
ההליך עבר דרך ארוכה. בפסק הדין הראשון, מינואר 2024, חויב השוטר ב-100 אלף שקל בגין ההטרדות, אך נדחתה תביעת הפקחית לפיצוי בגין נזקיה הנפשיים. במקביל חויבה המועצה בפיצויים בשל ליקויים בטיפול בתלונה ופיטורים שלא כדין. בערעור לארצי חויבה המועצה בסכומים נוספים בעילת ההתנכלות, ואף הוחלט להחזיר את התיק לאזורי לצורך בירור הנזק הנפשי שנגרם לפקחית.
מצבה הוחמר
לצורך ההכרעה מונתה פסיכיאטרית מטעם בית הדין. היא קבעה כי הפקחית סובלת מנכות נפשית קבועה של 20%, שמתוכה 15% נובעים מאירועי ההטרדה ו-5% ממצב קודם. השוטר והמועצה חלקו על מסקנותיה, אך השופט יפת אימץ את חוות דעתה, והוסיף שגם נכותה התפקודית עקב ההטרדות עומדת על שיעור זהה, כלומר 15%.
בתוך כך נדחתה טענת הנתבעים כי מצבה הקודם של הפקחית הגביל באופן משמעותי את יכולתה התעסוקתית, באופן המצמצם את הנזק שניתן לייחס להטרדות. השופט הבהיר כי חרף קשיים כאלו ואחרים שחוותה עוד בטרם האירועים, התובעת הייתה מסוגלת להשתלב בשוק העבודה, בעוד שלאחריהם חלה החמרה במצבה שפגעה ביכולתה לעשות כן.
בסופו של דבר נפסקו לפקחית 532,273 שקל בגין נזקיה, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. מהסכום ינוכו תגמולי ביטוח לאומי רלוונטיים.
נקבע כי השוטר והמועצה חבים בפיצוי ביחד ולחוד, כאשר בחלוקה הפנימית ביניהם יישא השוטר במרבית האחריות (85%). לצד זאת הודגש כי אמנם "מידת האשמה המוסרית רובצת בעיקר על כתפיו", אך מנגד המועצה אינה "משתתף חופשי", לנוכח אחריותה כמעסיקה ומחדליה בטיפול בתלונה.
- ב"כ התובעת: עו"ד חגי קלעי ואייל וייס
- ב"כ המועצה: עו"ד עמיחי ויינברגר ולין תבל
- ב"כ השוטר: עו"ד שרון דרורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
