בצל פולמוס מבחני הדת לשופטים, כתב שופט בכיר - אגב דונו בתביעה נזיקית - שתנאי לכשירות לשיפוט הינה בקיאות במסורת המשפט בת אלפי השנים
"שופטים חייבים להתמצא ברזי המשפט העברי, שאם לא כן - לא כשירים למלא את תפקידם": כך התבטא השופט הבכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל אביב, אגב דונו בתביעה נזיקית של נפגעת תאונת דרכים. דבריו נאמרו בצל כוונת הממשלה לאשר חוקים המחייבים שופטים לעבור מבחני דת. לאחר שניתח את ראשי הנזק לפי המשפט העברי, פסק לתובעת כחצי מיליון שקל.
התובעת (51) עברה באוגוסט 2014 תאונת דרכים שהותירה בה פגיעה קשה ורב מערכתית. לאחר אשפוזה והתייצבות במצבה הועברה לשיקום בבית לווינשטיין, וכעבור תקופה שוחררה כשסובלת, בין היתר, מקשיים בזיכרון ומאי-ספיקת כליות. מומחי בית המשפט העמידו את נכותה הקבועה על שיעור לא מבוטל: 77.52%.
הנתבעת - חברת הביטוח "הפול" - לא התכחשה לחבותה לפצות את הנפגעת, והמחלוקת שנותרה הייתה בעניין הנזק. לשיטת הנפגעת, יש לקבוע שנכותה התפקודית הינה לכל הפחות בגובה זו הרפואית, אם לא יותר, ומכאן שזכאית לפיצוי כספי בהתאם.
לעומתה טענה "הפול" שהנפגעת, הלכה למעשה, האדירה את נזקיה במסגרת תביעתה, תוך ניסיון לייחס את כל תחלואיה לתאונה. נטען בקשר לכך, בין היתר, כי התובעת סבלה מבעיות זיכרון וכאבי ראש עוד בטרם התאונה, וכי מגבלות התנועה שלה שייכות לפגיעה בעמוד שדרתה המותני, אשר אינה קשורה לאירוע.
"חשוב להכיר את המשפט העברי"
השופט קליין פתח את פסק דינו בציטוט ממסכת בבא קמא, המפרט את ראשי הנזק השונים בהתאם למשפט העברי: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת. הוא הסביר שלכל רכיב נזק "עברי" מקבילה במשפט האזרחי: כך למשל, "ריפוי" הינו המקבילה ל"הוצאות רפואיות" ואילו "צער" - ל"כאב וסבל".
בתוך כך התייחס השופט, בכוונה או שלא, לפולמוס מעורר המחלוקת המתרחש בימים אלה, בקשר לכוונת הממשלה לאשר חוקים המחייבים שופטים לעבור מבחני דת. הוא הביע דעה נחרצת בנושא: "שופטים חייבים להתמצא ברזי המשפט העברי, שאם לא כן - לא כשירים למלא את תפקידם בהתאם למצוות המחוקק. בנוסף חשוב להכיר את עקרונות המשפט העברי, שכן הוא מבטא את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
לאחר שנתן הסבר מעמיק על חמשת ראשי הנזק שבמשפט העברי, והעמיד את נכותה התפקודית של התובעת בשל התאונה (=זו המשפיעה על כושרה לעבוד) פחות או יותר כמו זו הרפואית (73.7%) - ניגש השופט לקבוע את גובה הפיצוי עבורה.
החלטתו, על רקע הנכות שנקבעה, הייתה לפסוק לטובתה 1,363,165 שקל, בניכוי תשלום תכוף ותגמולי ביטוח לאומי בגובה 935,129 שקל - ובסך הכול 428,036 שקל. "התרשמתי עמוקות מסבלה של התובעת", כתב והוסיף: "התובעת שכנעה אותי שבנוסף לכאבים ולמגבלות ביום, היא סובלת מסיוטי לילה ונדודי שינה שמשפיעים לרעה על השינה ותפקודה למחרת".
לסיום נקבע שבנוסף לפיצוי, על "הפול" לשלם לנפגעת התאונה הוצאות ושכ"ט עו”ד בסך כ-65,660 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ערן אלזם
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שלמה ברקוביץ' ואח'
עו"ד מוסא דקה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.