צעירה כבת 20 שהרתה לתלמיד י"ב דרשה משמורת בלעדית על התינוק. האב הצעיר ביקש מנגד להיות שותף מלא בחיי בנו. בהיעדר מענה ברור בחוק הישראלי שאב בית המשפט השראה ממערכת המשפט האמריקאית.
פסק דין עקרוני של בית המשפט למשפחה בתל-אביב עסק בשאלה סבוכה שאין לה עדיין מענה בחוק הישראלי: האם אפשר להעניק זכויות משמורת לקטינים? השופטת איריס אילוטוביץ' סגל שאבה השראה ממערכת המשפט האמריקאית, וקבעה כי אין לשלול מראש את זכותו של אב קטין לשמש הורה לילדו, ובמקרים המתאימים - כמו זה הנוכחי - בהחלט אפשר להכיר בו כאפוטרופוס ומשמורן.
האב, תלמיד י"ב בן 17.5, ניהל מערכת יחסים עם צעירה כבת 20 שכתוצאה ממנה נולד בשנה שעברה בנם המשותף. שני הצעירים נפרדו כשהאם הייתה בחודש החמישי להיריון אך האב המשיך להיות מעורב.
לאחר לידת התינוק קבעה השופטת אילוטוביץ' סגל כי אף שהאב כמה לקחת חלק שווה בחיי בנו, המשמורת הפיזית תהיה בינתיים אצל האם. זמן קצר לאחר מכן ביקשה האם לקבל משמורת בלעדית על הילד ובתגובה ביקש האב משמורת משותפת.
"קטין עצמאי"
זו הפעם הראשונה שבית המשפט נדרש לדון בשאלה האם קטין יכול לשמש כמשמורן. השופטת אילוטוביץ' סגל ציינה כי אין בחוק הישראלי מענה על השאלה ויותר מזה, בחוק האפוטרופסות יש אנומליה בנושא: מצד אחד הוא קובע כי הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים אך מצד שני האב הוא קטין שכפוף לאפוטרופסות הוריו ועדיין לא מוסמך לקבל החלטות רפואיו, חינוכיות, כלכליות ואחרות על דעת עצמו.
ובכל זאת, השופטת הפנתה לחוקים אחרים שמכירים בפעולות עצמאיות של קטינים למרות חוק האפוטרופסות, כמו חוק האימוץ שמאפשר להורים קטינים לשלוח את ילדיהם לאימוץ ללא הסכמת הוריהם או חוק גיל הנישואים המתיר לקטינים בני 16 להינשא באישור בית משפט. מעל כל אלה, הוסיפה השופטת, עומדת זכות היסוד של הקטינים - כבני אדם - לכבוד ושוויון.
בעיקר, השופטת שאבה השראה מדוקטרינת "האמנציפציה של קטינים" הנהוגה במדינות מסוימות בארצות הברית ומאפשרת לקטינים לקבל מעמד משפטי של "קטין עצמאי".
השופטת סברה כי אפשר "לייבא" את הדוקטרינה הזו בצמצום גם לסכסוכי משמורת בישראל. זאת, בהתחשב בגילו של הקטין ובהמלצות תסקיר שירותי הרווחה.
במקרה הנוכחי, השופטת עצמה התרשמה לחיוב מהתנהלותו הבוגרת והאחראית של הקטין והשתכנעה כי רצונו לגדל את הילד ולהיות שותף מלא בחייו כן ואמיתי. בנוסף, תסקיר שירותי הרווחה בעניינו היה חיובי ותמך במתן המשמורת, וניכר כי לצעיר יש משפחה תומכת שתסייע לו בגידול הילד.
לסיכום השופטת כתבה כי "הזכות לגדל את הקטין היא זכות טבעית הקנויה לשני ההורים. אל לו לבית המשפט לבטלה לנוכח מעמדו המשפטי של האב כ'קטין'. שלילת זכותו של האב הקטין לקבלת משמורת על בנו בשלב זה או להיות שותף לגידולו או לקבל אחריות הורית משותפת, תהא כרוכה בניתוק ובהיעדרו של רצף תקשורת משפחתי בריא וטבעי".
לפיכך נקבע כי בשלב הנוכחי תהיה לאב אחריות משותפת אך המשמורת תיוותר אצל האם ויתקיימו עמו הסדרי שהות פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. מרגע שהאב יגיע לגיל 18 נקבע כי גם המשמורת הפיזית תהפוך להיות משותפת ובהדרגה ייקבעו הסדרי שהות שוויוניים.
לא נפסקו הוצאות.
לחצו כאן למעבר לפסק הדין בתלה"מ 12563-02-19
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאירה אזרד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין