קופסת שעווה של המותג "כיף" נמסה לאחר חימום במיקרוגל, ומהחור שנפער זלג החומר הלוהט ישירות על כף רגלה של הצרכנית. האחריות הוטלה על בעלת המותג סנו, על יצרניות השעווה והקופסה ועל משרד הבריאות.
בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-300 אלף שקל לאישה כבת 50 שנכוותה קשות משעווה חמה של המותג "כיף". השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין קבע כי העובדה שקופסת הפלסטיק נמסה תוך כדי החימום במיקרוגל מעידה כי מדובר במוצר פגום שלא נבדק כהלכה, והוסיף כי אזהרת השימוש שהופיעה על האריזה לא נוסחה כיאות. האחריות נחלקה בין בעלת המותג "סנו" לבין יצרנית השוועה "ש.שוורץ", יצרנית הקופסה "סטאקפלסט" ומשרד הבריאות.
לפני כ-9 שנים חיממה התובעת את השוועה המיועדת לשימוש במיקרוגל אך בקופסה נפער חור וכשהוציאה אותה מהמכשיר השעווה הלוהטת זלגה ישירות על כף רגלה וגרמה לה לכוויה קשה.
כשנתיים לאחר האירוע היא תבעה את ארבעת הגופים סנו, ש.שוורץ, סטאקפלסט ומשרד הבריאות – שלא וידאו שהמוצר בטוח לשימוש.
החברות הנתבעות ומשרד הבריאות הפנו את האחריות כלפי התובעת, שלטענתן לא השתמשה במוצר בהתאם להוראות, ובנוסף ניסו להטיל את האשם האחת על השנייה.
לא נעשו בדיקות, לא הופקו לקחים
השופט הבכיר קליין קבע כי גם בהנחה שהתובעת חיממה את השעווה יתר על המידה היא לא האחראית היחידה. לשיטתו, המסקנה העולה מן הראיות והעדויות היא שהחברות-הנתבעות לא ערכו בדיקות מספקות, לא וידאו שהקופסה בטוחה לשימוש ולא הפיקו מסקנות ולקחים למרות התרחשות מקרים דומים בעבר (אחד מהם אף הגיע לבית המשפט, שחייב את "שוורץ" בפיצוי).
"היה ראוי לעשות בקרת איכות לאחר מספר שימושים ובטמפרטורות גבוהות המגלמות טעות אנוש או טמפרטורות שונות בחימום במיקרוגל, שהרי אין התוויה ברורה לגבי טמפרטורה של כל מכשיר ומכשיר וגם אי אפשר לספק הוראות חימום בטמפרטורה זו או אחרת", כתב בהקשר זה.
בנוסף השופט סבר כי האזהרה שהופיעה על האריזה לא הייתה מספקת כיוון שלא התריעה בבולטות מפני סכנה לכוויות בחימום יתר.
טענתה של "סנו" כי בסך הכל הייתה המשווקת של המוצר המוגמר נדחתה. "על חברה הנכנסת לשוק כמותג פרטי, לגלות אחריות וללוות את התהליך בצורה מבוקרת ואחראית. בשל כך, לצד היתרון של סנו כבעלת המותג הפרטי, צריכה להיות לה גם אחריות על טיבו ואיכותו של המוצר מעבר לאחריות על שיווקו בלבד", כתב.
משכך נקבע כי כל אחת מהחברות שנתבעו התרשלה בתחום שלה – אם בפיקוח על המוצר, אם בבדיקת איכותו ואם בגיבוש מסקנות ממקרים קודמים. האחריות של סנו הועמדה על 20%, של שוורץ על 30% ואחריותה של סטאקפלסט על 35%.
15% האחרונים הוטלו על משרד הבריאות, שטענתו כי הוא אחראי רק על התרכובת ותווית אזהרה, לא הייתה מקובלת על השופט. "הצרכן הסופי מסתמך על 'חותמת הכשרות' שניתנת ע"י משרד הבריאות, מבחינתו המוצר נבדק אושר ונמצא בטיחותי עבורו", נכתב.
לבסוף, לאחר הפחתת 25% רשלנות תורמת מצד התובעת, שלא נזהרה מספיק וגרמה לנזק ראייתי כשלא שמרה את שאריות השעווה בקופסה, חויבו הנתבעות לשלם לה – בהתאם לחלוקת האחריות – 243,750 שקל על כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות ואחרות, וכן כ-57 אלף שקל עבור שכר טרחת עורך דין.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אסתר מצגר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין