פיצויים בגין לשון הרע למאכילת חתולי רחוב

א 6150/04, נורית דיין נגד מעריב הוצאת מודיעין בע"מ

ביהמ"ש השלום בכפר-סבא פסק פיצוי בגובה 20,000 ש"ח לתובעת, אשר הגישה תביעה בגין לשון הרע נגד המקומון "זמן השרון", אשר הציג אותה בכתבה שפרסם על מאכילי חתולים כ"כפייתית" ו"תמהונית".

כותרת הכתבה, המתנוססת באותיות קידוש לבנה על גבי התמונה, היא: "שלום, קוראים לי נורית ואני מאכילה כפייתית". המלים "מאכילה כפייתית" גדולות פי שלושה מיתרת הכותרת.

השופטת מימון-שעשוע קבעה, כי הכותרת הלקוחה מעולמם של המכורים לסמים, לאלכוהול, וכיו"ב, המתנוססת על תמונתה החזיתית של התובעת ובה משולב שמה, מהווה לשון הרע על התובעת, ויש בה כדי לבזותה ולהשפילה בעיני הבריות.

מדובר בפרסום פוגעני ומעליב, שייחס לתובעת - צעירה בלתי מוכרת ברבים - כאילו היא מתוודה קבל עם ועדה על היותה לוקה בהפרעה נפשית כפייתית. הפרסום נערך באותיות קידוש לבנה, בצירוף תמונה גדולה, והופץ בתפוצה רחבה באזור מגוריה של התובעת. אין ספק בנסיבות אלה, כי פגיעתו בתובעת, ברגשותיה ובתדמיתה החברתית, היתה קשה.

השופטת דחתה את טענת הנתבעים, כי הכותרת והכיתוב מהווים הבעת דעה או ביטוי מטאפורי-ציורי, שאינו נתפס ע"י הקורא כציטוט מפי התובעת או כדיאגנוזה רפואית, אלא כלשון מליצית וכהבעת דעה המדגישה את מסירותם של "המאכילים האנונימיים", וקבעה שהכותרת, הכיתוב לתמונת התובעת והפתיח יוצרים בעיני מרבית הקוראים רושם מצטבר, כי מדובר בהצהרה עובדתית ולא זו בלבד, אלא כזו שבאה מפי התובעת עצמה.

במסגרת השיקולים בקביעת גובה הפיצוי, נתנה השופטת משקל כבד לעובדה, שלשון הרע שבכותרת ובכיתוב, וזו המשתמעת מהפתיח, הוספה לכתבה ע"י העורך משיקולי "רייטינג" מסחריים ויצירת רושם של כתבה "סנסציונית", ואין בה כל פן עובדתי ואף לא ביטוי של ביקורת עניינית.

א 6150/04, נורית דיין נגד מעריב הוצאת מודיעין בע"מ

למדור נזיקין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.