העובד נפל מגובה של 4-5 מטרים ללא קסדה או רתמה - שלא סופקו לו. האחריות לתאונה הוטלה ברובה על קבלן העבודה הראשי שלא דאג לסביבת עבודה בטיחותית ולא הכשיר את העובד לביצוע העבודה באופן בטוח
השופטת הבכירה רים נדאף מבית משפט השלום בנצרת קיבלה לאחרונה תביעה של פועל שנפגע במסגרת עבודתו. התובע התבקש לעלות על גשר בגובה 4-5 מטרים וברוחב חצי מטר כדי לפרק צינורות כיבוי במשקל 30 קילו. הוא נפל ונחבל בכל חלקי גופו ונותר עם נכות. מרבית האחריות לתאונה, בשיעור של 90%, הוטלה על קבלן העבודה הראשי שפיקח על העבודה וניהל את האתר, בשל "רשלנות משוועת" באי אספקת ציוד מגן למניעת נפילה, אי הדרכה בדבר הסיכונים או הוראות בטיחות. על החברה שהעסיקה את העובד הוטלה אחריות מצומצמת כיוון שהיא רק גייסה את העובדים ולא הייתה מעורבת בפועל בעבודות הבנייה.
התובע (31) נפגע בשנת 2012 במהלך עבודתו באתר עבודה בארכיון של בנק הפועלים. התאונה הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה. בתביעה לפיצויים שהגיש נגד המעסיקה, נגד קבלן העבודות הראשי וחברת הביטוח של הקבלן "מנורה" ונגד הבנק, סיפר התובע כי באותו היום הוא קיבל הוראה לפרק צינורות כיבוי שהיו בתקרת הארכיון. לשם כך התבקש לעלות על גשר בגובה 4-5 מטרים וברוחב 50 ס"מ. כאשר מסר את אחד הצינורות לעובד שעמד למטה, נפל מהגשר ונחבל. התובע פונה לבית חולים ואובחן עם שברים בגופו ובלסת. את האחריות לנזקיו הוא ביקש להטיל על הנתבעים.
המעסיקה הכחישה את אחריותה לתאונה וטענה כי מי שניהל את אתר העבודה ופיקח עליו היה הקבלן הראשי.
הקבלן הראשי ומנורה טענו לעומת זאת שהתובע לא היה עובד שלהם ולכן יש להטיל את האחריות על המעסיקה.
בנק הפועלים טען שאין לתובע עילת תביעה נגדו והגיש הודעת צג ג' כלפי הקבלן והמעסיקה.
ללא אלמנט בטיחותי
השופטת נאדף מצאה את גרסת התובע בעניין נסיבות התרחשות התאונה אמינה. גרסתו נתמכה בעדות של עובד נוסף שנכח במקום ולא נסתרה.
בעניין האחריות קבעה השופטת שהמעסיק והקבלן התרשלו שניהם. ואולם, היא הטילה את מרבית האחריות (90%) על הקבלן, לאחר שהתרשמה מן העדויות שהובאו בפניה כי מי שפיקח בפועל על העבודה באתר היה אדם מטעם הקבלן, אשר לא דאג לעובדים לציוד מגן אישי כגון קסדה וריתמה, לא דאג להכשרת התובע בפירוק צינורות מגובה ולא הזהיר אותו על הסכנה הכרוכה בביצוע העבודה.
"מכל האמור, לא נותר ספק שמדובר היה בשיטת עבודה לקויה ורשלנית, מסוכנת ונעדרת כל אלמנט בטיחותי", כתבה.
לעומת זאת, קבעה השופטת, כי החברה-המעסיקה לא לקחה חלק פעיל בעבודות ואחריותה מסתכמת בגיוס ואספקת העובדים.
עוד קבעה השופטת כי אין לייחס לתובע אשם תורם כיוון שלא פעל על דעת עצמו. עם זאת, התביעה נגד בנק הפועלים נדחתה והתובע חויב בהוצאות הבנק בסך 9,000 שקל.
לגבי הנזק, השופטת אימצה חוות דעת רפואיות של מומחים מטעם בית המשפט שקבעו כי לתובע נותרה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 23%. את הנכות התפקודית היא העמידה על 15%.
בהתאם לכך נפסק לתובע פיצוי של 489,857 שקלים מעבר לתגמולים בסך 75,000 שקלים ששולמו לו מביטוח לאומי. בנוסף נפסקו לטובתו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 128,638 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד עאוני מנסור ונג'אר-ג'השאן
- ב"כ המעסיקה: עו"ד תאמר זועבי
- ב"כ הקבלן הראשי וחברת הביטוח מנורה: עוה"ד חסן דבאח
- ב"כ בנק הפועלים - אגף הייעוץ המשפטי המרכזי: עוה"ד יוסף אפק
עו"ד שרון בירון מרקוביץ'
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין