- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
קבלן מכר את רוב המחסנים בבניין לילדיו - דיירים אחרים יפוצו
22 מתוך 40 מחסנים נמכרו לילדי הקבלן שמחזיקים ב-6 דירות בלבד, בעוד שחלק מדיירי הבניין נותרו בלי מחסן. הקבלן שהפר את ההסכם בחוסר תום לב ישלם לכל אחד מהתובעים 34,000 שקל
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של רוכשי דירות בפרויקט מחיר למשתכן בבית שמש נגד החברה הקבלנית שבנתה אותו. 6 דירות בבניין נמכרו לילדי הקבלן, להן הוצמדו 22 מחסנים מתוך 40. ארבעה מדיירי הבניין טענו שנמנעה מהם הזכות לרכוש מחסן צמוד לדירתם ואילו הקבלן טען מנגד שאינו מחויב למכור להם מחסנים. סגנית הנשיא דורית פיינשטיין קבעה שהקבלן הפר הסכם באופן שפגע באפשרות התובעים לרכוש מחסנים בצמוד לדירתם. עם זאת נקבע כי לתובעים אשם תורם מאחר שלא הסכימו להצעת הפשרה של הקבלן לרכוש מחסנים מרוחקים יותר.
בשנת 2012 רכשו התובעים דירות בפרויקט מגורים שבנתה הנתבעת, בונייך בנייה פיתוח והשקעות בע"מ, בעיר בית שמש במסגרת תכנית מחיר למשתכן. הדירה האחרונה בפרויקט אוכלסה באפריל 2015.
לילדיו של הקבלן נמכרו 6 דירות בבניין והוצמדו להן 22 מבין 40 המחסנים הקיימים בבניין. ארבעה מדיירי הבניין הגישו בינואר 2017 תביעה נגד החברה הקבלנית, בה טענו שנמנעה מהם הזכות לרכוש מחסן צמוד לדירתם לאור העובדה שמרבית המחסנים נמכרו לילדיו של הקבלן.
החברה הקבלנית טענה שהן ההסכמים עליהם חתמה עם משרד הבינוי והשיכון והן נהלי משרד הבינוי והשיכון אינם מחייבים אותה למכור לרוכשי דירות מחסנים.
בעניין זה, כל אחד מהצדדים טען לתחולתו של נוהל אחר של משרד הבינוי והשיכון.
לפי ההסכם שנחתם בין החברה הקבלנית למשרד השיכון והבינוי, לאחר שנתיים ממועד איכלוס הבניין ניתן למכור מחסנים ללא מגבלת שטח, בכפוף להסכמת יתר הדיירים שאין להם מחסן והם אינם מעוניינים לרכוש אחד.
"מחטף"
סגנית הנשיא, השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את התביעה. היא לא הכריעה בשאלה איזה נוהל קיים, מכיוון ששניהם ממילא מגבילים את שטח המחסנים שניתן להצמיד לכל דירה, ולפי שניהם המגבלה מוסרת רק בחלוף שנתיים מהאכלוס ובכפוף להסכמת יתר הדיירים שאין להם מחסן.
השופטת מצאה שהנתבעת מכרה את המחסנים לילדי הקבלן בניגוד למגבלה שבהסכם ובנוהל, כלומר לפני שחלפו שנתיים ומבלי שקיבלה הסכמה מיתר הדיירים.
חמור מכך, השופטת ציינה שהחברה הקבלנית ידעה שהתובעים מעוניינים לרכוש מחסנים, ובפועל אף מכרה את המחסנים לילדי הקבלן ממש באותו יום שבו הם פתחו בהליך משפטי נגדה. מלבד ההפרה הבוטה של הנוהל וההסכם הדגישה השופטת כי היא סבורה שמכירת המחסנים נעשתה במחטף ובחוסר תום לב.
השופטת הוסיפה כי העובדה שהנתבעת העבירה מספר רב של מחסנים לילדי הקבלן ללא התאמה ישירה למספר הדירות שרכשו, העצימה את הפגיעה בתובעים והקטינה בצורה משמעותית את הסיכוי שיוכלו לבחור מחסן שתואם את צרכיהם.
נקבע שלתובעים נגרם נזק בדמות הפסד הנאה וירידת ערך הדירה, שכן נמנעה מהם האפשרות לרכוש מחסנים צמודים לדירתם.
לצד זאת נקבע כי גם לתובעים אשם תורם למצבם כיוון שסירבו להצעת פשרה מטעם הנתבעת לקבל מחסנים אחרים מרוחקים יותר.
השופטת ערכה אומדן שלפיו שוויו של כל מחסן הוא כ-35,000 שקל, ובניכוי אשם תורם פסקה לכל אחד מהתובעים פיצוי של 31,500 שקל בתוספת הוצאות בסך 2,500 שקל.
כמו כן חויבה הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 28,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין.
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
