פוטרה מהחברה של בעלה – ונאלצה להיאבק על קבלת דמי אבטלה

ביטוח לאומי טען שהאישה אינה זכאית לדמי אבטלה מכיוון שהייתה בעלת שליטה עקיפה בחברה. בית הדין לעבודה קבע שהיא הייתה עובדת מן המניין וכי יש להכיר בזכאותה

בתחילת החודש התקבלה בבית הדין לעבודה בחיפה תביעה נגד ביטוח לאומי שהגישה אישה שפוטרה לאחר שהועסקה במשך שנים בחברה ששייכת לבעלה ולשותפו. המוסד טען כי לאישה הייתה שליטה עקיפה בחברה אך השופט טל גולן קיבל את טענת התובעת כי תפקידה התמצה בניהול העניינים האדמיניסטרטיביים וכי היא לא הייתה שותפה בקבלת ההחלטות העסקיות.  

התובעת סיפרה שהועסקה בחברת "סיטי אוף מדיה" שנמצאת בחלקה בשליטת בעלה (לחברה בעל מניות נוסף אחד). החברה הוקמה ב-2008 והיא הועסקה בה מיום הקמתה ועד 2012 (למעט בחלק משנת 2009)  וכן בין השנים 2014-2019. במאי 2019 הסתיימה העסקתה אך ביטוח לאומי דחה את תביעתה לתשלום דמי אבטלה, תוך שקבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין החברה החל משנת 2014. 

היא הבהירה כי במסגרת תפקידה בחברה עסקה בעיקר בבקידום ושיוק אתרים, עיצובים גרפיים, גביית כספים וניהול עניינים אדמיניסטרטיביים נוספים. לדבריה, עבדה חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות בכל יום, כשהחל משנת 2011 משרדי החברה היו בביתם של התובעת ובעלה. היא הסבירה כי במהלך 2018-2019 תפוקת החברה והכנסותיה ירדו משמעותית ולכן פוטרה, וכי בסיום העסקתה היא קיבלה פיצויי פיטורים. 

ביטוח לאומי טען כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובעת לבין החברה. הוא הוסיף כי התובעת היא בעלת שליטה בעקיפין בחברה ולכן לא זכאית לדמי אבטלה. 

שעות עבודה סדירות

השופט טל גולן הבהיר כי הוראות חוק הביטוח הלאומי אינן שוללות קיומם של יחסי עבודה בין קרובי משפחה. הוא הוסיף כי הפסיקה קבעה מבחנים מצטברים כדי לבחון האם התקיימו יחסי עבודה. בין היתר יש לבחון האם מדובר בהסדר עבודה אמיתי והאם בוצעה עבודה בפועל; האם העבודה התבצעה באופן סדיר, האם אלמלא נעשתה על ידי קרוב משפחה היתה מתבצעת על ידי עובד אחר ועוד. 

השופט קבע שהעדויות והראיות מעלות כי התובעת אכן עבדה באופן סדיר ורציף בחברה. הוא כתב כי עדותה של התובעת היתה אמינה וקוהרנטית, והתהיות שהעלה הנתבע ביחס לגרסתה אינן כאלה שיש בהן כדי להביא למסקנה אחרת. 

עוד קבע השופט כי התובעת לא היתה בעלת שליטה עקיפה בחברה. בכך הוא קיבל את עדותה כי ההחלטות העסקיות בחברה התקבלו על ידי בעלה ושותפו, והיא קיבלה החלטות רק בנוגע לתפעול השוטף מול הספקים ואנשי התוכן שנתנו שירותים לחברה.

השופט ציין כי המוסד לא הוכיח את טענותיו בעניין השליטה העקיפה בחברה. כך, לא הוכח שהתובעת קיבלה החלטות הנוגעות להיקף וסוג ההכנסות וההוצאות של החברה, שלתובעת היתה השפעה כלשהי על אופן ועיתוי חלוקת הרווחים או שהיתה לתובעת השפעה על הפסקת ההתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

כמו כן הוא כתב כי ניכר שאלמלא הייתה התובעת מועסקת בחברה, עבודתה הייתה נעשית בידי עובד אחר. 

השופט סיכם כי התקיימו יחסי עובד – מעסיק בין התובעת לבין החברה ועל המוסד לשלם לה דמי אבטלה. 

ביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל. 

• ב"כ התובעת: עו"ד רומי הוניג
• ב"כ הנתבע: עו"ד הדס אהרוני

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין