מנהלת חנות בגדים פוטרה באמצע יום עבודה בשל ממצאי בדיקת פוליגרף שהעלו חשד לגניבת סחורה. לפני שבועיים נקבע שרשת "Bגוד האופנה" תשלם לה 50,000 שקל על התנהלות חסר תום לב ומפרת חוק.
רשת האופנה "Bגוד האופנה לכל" ערכה לפני שנתיים בדיקות פוליגרף לעובדים בעלי גישה לכספים. אחת העובדות, מנהלת סניף בחנות שבזיכרון יעקב, נמצאה דוברת אמת לגבי 7 מתוך 8 שאלות. השאלה השמינית, שלגביה ציין הבודק כי הוא סבור ששיקרה, נגעה לגניבת כסף או סחורה מהחנות. הבודק ציין כי המנהלת הודתה שנטלה פעם זוג נעליים מהחנות עבור קרובת משפחה, ושילמה עבורן רק למחרת.
יומיים לאחר הבדיקה, זומנה העובדת לשיחה בבית קפה עם מנכ"ל הרשת והאחראית על מחלקת הנהלת החשבונות, ובה קיבלה מכתב פיטורים בו צוין כי היא מפוטרת עקב "שינויים ארגוניים". עוד באותו היום המנכ"ל ליווה אותה, לטענתה, אל הסניף כדי שתאסוף את חפציה ותעזוב את המקום.
בשנת 2015 תבעה העובדת פיצוי של 155,060 שקל מהרשת על פיטוריה הפזיזים, שנעשו לטענתה ללא שימוע ובחוסר תום לב, תוך שהבהירה כי מעולם לא גנבה מהרשת דבר.
לדברי התובעת, מלבד הנזק הממוני שנגרם לה עקב פיטוריה, הנתבעת גרמה לה לעוגמת נפש, כאשר פיטרה אותה לאלתר באמצע יום עבודה, יומיים בלבד לאחר הפוליגרף, והשפילה אותה כאשר דרשה ממנה לעזוב את החנות לעיני חבריה לעבודה.
הרשת טענה מנגד שפיטרה את התובעת משיקולים מקצועיים, על רקע חוסר שביעות רצון מתפקודה כמנהלת. עוד נטען שתוצאות בדיקות הפוליגרף נשמרו בדיסקרטיות מיתר העובדים, ושנאמר להם שסיבת הפיטורים היא אי שביעות רצון מהתובעת.
בכל הנוגע לפגישה בבית הקפה, מנכ"ל הנתבעת הודה כי זימן את התובעת בכוונה לפטרה, אך הסביר שפיטוריה היו מתוכננים זמן רב קודם לבדיקה, וכי משבר האמון שנוצר בעקבותיה היה רק "הקש ששבר את גב הגמל".
פיטורים משפילים
השופטת אביטל רימון-קפלן קבעה שהתובעת פוטרה שלא כדין, מבלי שנערך לה שימוע, וכאשר העילה הקיצונית והחמורה של הגניבה לא הוכחה. השופטת ציינה כי הפיטורים המיידיים של התובעת, בסמוך לביצוע בדיקת הפוליגרף, תוך שנאלצה לפנות את חפציה בעודה מלווה במנכ"ל באמצע יום העבודה, השפילו את התובעת וגרמו לה לעוגמת נפש.
עוד נקבע כי פיטורי התובעת במהלך השיחה בבית הקפה פגעו בזכותה לקיום שימוע תקין שבמהלכו היא גם אמורה להגיב לטענות נגדה.
"שומה על המעסיק ליתן לעובד הזדמנות הוגנת להציג את תגובתו לאותן טענות, להציג את האידך-גיסא מנקודת ראותו ולנסות לשכנע את המעסיק לשנות מכוונתו; ולבסוף, שומה על המעסיק ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית בעניינו של העובד", כתבה.
כמו כן, השופטת קיבלה את טענת התובעת, לפיה הנתבעת לא מסרה לה הודעה על תנאי העבודה ובכך הפרה את חוק הודעה לעובד.
לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה, והורתה לנתבעת לשלם לתובעת פיצוי של 50,000 שקל על פיטוריה שלא כדין, ללא שימוע ותוך השפלתה, וכן על הפרת החוק. הנתבעת גם חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רונן בן צבי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שי הראל
עו"ד רלי ארביב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין