המפקחת על רישום המקרקעין בנתניה קיבלה באחרונה עתירה שהגישו שני דיירים בעיר והורתה לנציגות הבית המשותף לעצור את התפילות עד לקבלת הסכמתם של רוב בעלי הדירות.
מאז 2013 פועל בבניין בנתניה בית כנסת המופעל על ידי עמותת "הקהילה האשכנזית של דרום נתניה" . מדי בוקר, צהרים וערב מגיעים מתפללים מהבניין ומבניינים סמוכים לאולם הדיירים שבקומת הכניסה, כשבשבתות התנועה גבוהה יותר.
בשבתות חורפיות, לאחר התפילה, עוברים המתפללים לחדר הכושר בבניין ועורכים שם קידוש המלווה בכיבוד.
שני דיירים מהקומה ה-17, שלא היו מרוצים מהמצב, עתרו לפני כשנתיים למפקחת על רישום המקרקעין בעיר בבקשה לאסור על נציגות הבית להפעיל את הבית כנסת ולערוך את הקידוש בחדר הכושר. לדבריהם, הוועד השתלט על אולם הדיירים והשכיר אותו לעמותה ומאחר שמדובר ברכוש משותף נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות לשימוש זה.
אנשי נציגות הבניין טענו מנגד שהתובעים הם "אנשי ריב ומדון" שניהלו מהלכים שונים נגד בעלי הדירות בבניין וכן בבתים אחרים בהם התגוררו בעבר.
לטענתם, האולם המשמש כיום את בית הכנסת מהווה רכוש משותף והשימוש בו נעשה על דעת רוב בעלי הדירות בבית שנתנו את הסכמתם לכך באסיפה הכללית. לדבריהם, בית הכנסת משמש בעיקר את בעלי הדירות ולעיתים את אורחיהם ושכנים מבניינים סמוכים ומדובר בשימוש זמני עד להקמת בית כנסת בקרבת מקום. הנתבעים הדגישו שדמי השכירות משולמים ישירות לקופת נציגות הבית לטובת כלל בעלי הדירות.
קידוש בחדר הכושר
המפקחת על רישום המקרקעין בנתניה אסתי שחל דחתה את טענת התובעים שהשימוש באולם לצרכי בית כנסת מחייב את הסכמת כל בעלי הדירות. היא הסבירה שמחומר הראיות עולה שהאולם אינו משמש רק את העמותה ובזמנים שאין תפילות המקום משמש לצרכים אחרים כמו הרצאות, לימוד תורה ואירועים פרטיים. השופטת ציינה שהיא ביקרה במקום וראתה שציוד בית הכנסת אינו מקובע וניתן להזזה בקלות.
בנסיבות אלה ומאחר שהפעלת בית הכנסת אינה מונעת מהדיירים שימושים אחרים באולם, די בהסכמת רוב בעלי הדירות להשכרת המקום לעמותה על פי התקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין.
עם זאת לדבריה, לא הוכח שרוב בעלי הדירות הסכימו לשימוש באולם כבית כנסת. לדבריה, הנתבעים הציגו 3 פרוטוקולים של האסיפה הכללית אך אלה לא מפרטים כמה דיירים היו באסיפה, מי הם וכיצד הצביע כל אחד מהם.
"החלטה בדבר השכרת רכוש משותף לצרכי תפילה או לכל צורך אחר צריך שתהיה מפורטת וברורה", הבהירה המפקחת.
השופטת הוסיפה כי להבדיל מאולם הדיירים שמיועד לשימושים רב תכליתיים, חדר הכושר בבניין מיועד אך ורק לפעילות ספורטיבית ולכן אסור לוועד להשתמש במקום לצורך עריכת קידוש.
בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וקבעה שהשימוש באולם לטובת בית כנסת יופסק עד לקבלת החלטה כדין של רוב בעלי הדירות באסיפה הכללית של הבניין ואילו השימוש בחדר הכושר לצרכי קידוש יופסק.
הנציגות חויבה לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד והוצאות של 6,000 שקל.
לפסק הדין המלא לחצ/י כאן
- ב"כ התובעים: עו"ד אירית דרדיק
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רם אורן
עו"ד טליה ברזאני
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין